כמי שעומדת בראש וועדת קראוס לבחינת משק החלב, האם יש חדש בנושא וכיצד את רואה את העתיד בהקשר זה?
"ועדת קראוס פועלת כבר קרוב לשנתיים ואנו נמצאים בשלב הסיכומים. במסגרת עבודת הוועדה בדקנו את מה שנעשה בעולם, עם דגש על המשמעויות של ביטול התכנון באירופה ולמידה של התכנון המרכזי בקנדה ואת שיטת התמחור של החלב במדינות מסוימות בארצות הברית. באופן כללי ומבלי להיכנס לפרטים ניתן לומר כבר בשלב זה כי בישראל לא ניתן יהיה לקיים ענף חלב בלי תכנון וכל פתרון יצטרך לתת מענה לשמירת המשק המשפחתי. אני מקווה שבחודש הקרוב נוכל להציג את המלצות הוועדה. מוטלת עלי ועל מי שמוביל את הענף הזה אחריות גדולה ונכון לדעתי להציג לשר החקלאות ולממשלה מתווה לניהול הענף ל 15- השנים הבאות כאשר היוזמה היא שלנו והמתווה שיובא לדיון הוא מתווה שגיבש הענף בהסכמה רחבה. אסור לנו להיגרר שוב לתגובה לחוק הסדרים או תכניות שיגישו פקידי האוצר".
בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים להחזיר בנים ממשיכים לרפתות בניסיון לבנות דור המשך, מה את יכולה לספר על עניין חשוב זה?
"מועצת החלב מקדישה זמן רב ומשאבים לתמוך בקידום חזרה של בנים ממשיכים לענף. אנו משתפים פעולה בכל דרך עם פורום הבנים הממשיכים. השנה במסגרת חלוקת המכסות זו פעם ראשונה שהוקצו מכסות ליצרנים שבניהם עוסקים במשק. אנחנו עדיין בעיצומו של ההליך אך ממה שניראה כבר עכשיו קיבלנו פניות מלמעלה ממאה יצרנים וזהו נתון משמח. אני מעריכה כי נסיים את ההקצאה המיוחדת כבר בשלב הראשוני.
רוצה להוסיף בהקשר זה כי קיימנו סיור עם שר החקלאות ח"כ אורי אריאל בבית הספר החקלאי כנות לבחינת הקמת מרכז למידה ארצי לענף הרפת בצמוד לרפת של בית הספר, מרמת קורסים בסיסים ועד לתואר ראשון ברפת ומדעים בשיתוף עם מכללת אחווה".
לאחרונה היינו בטקס חגיגי של פתיחת רפת חדשה בערבה התיכונה, איך את רואה את הגידול ברפתות והאם יש שינוי במדיניות?
"האירוע של פתיחת רפת לארבעה יצרנים חדשים בערבה היה בהחלט אירוע משמח. ענף חפץ חיים צריך להתחדש ולפתוח את שעריו בפני יצרנים חדשים. ככול שיהיו לנו יותר יצרנים ביותר יישובים, בדגש על הפריפריה כך יהיה הענף משמעותי יותר בפריסת ההתיישבות, החזקת הקרקע ופיזור מקורות התעסוקה שהם התכלית לקיום משטר מכסות ותכנון בענף. לשמחתי גם בהקצאת המכסות לשנת 2017 הוקצו מכסות ל- 11 מבקשים חדשים במשק המשפחתי ול-2 מבקשים חדשים במשק השיתופי. ניתנה העדפה לפריפריה ולישובים סמוכי גדר. הבוקר (20.5) קיימנו במועצת החלב כנס למתעניינים וכבר בשלב זה ניראה שהביקוש להיכנס כיצרנים חדשים לענף גדול מההיצע".
תנובת החלב, האם תוכלי להרחיב בנושא זה?
"כפי שכולם יודעים, כולל ראש הממשלה שמראה זאת בכל הזדמנות בביקוריו בעולם, הפרה הישראלית היא שיאנית ביצור חלב בכל העולם. לזאת הגענו בזכות הרפתן הישראלי, בזכות הטיפוח שכולל את המערכת המרכזית של ספר העדר ושרותי ההזרעה שעובדים במודל מוצלח מאוד שיודע להגיב גם לשינויים בביקושים ובטעם של הצרכנים. עכשיו הזמן לטפח ליותר מוצקים ובעיקר ליותר שומן בחלב. אנו רואים בכל העולם היפוך מגמה ועליה חדה בביקושים לשומן מן החי ועלינו להיערך בהתאם גם מבחינת הגנטיקה של הפרות".
באשר למלאי חומרי הגלם , היכן אנו עומדים בעניין זה?
"התחלנו את השנה עם מלאי נמוך יחסית של אבקת חלב, כ 3500- טון, ומלאי כמעט אפסי בחמאה. בהתאם לתכנון בתקופה זו של השנה אנו עולים במלאי האבקה וצפויים לסיים את השנה בכ 5500- טון. הכמות הכוללת של המלאי איננה הפרמטר החשוב לנו בבדיקה אלא החלוקה לפי כשרויות. השנה יש מחסור באבקת חלב בכשרות בד"ץ. יש שינוי בטעמים ויותר מפעלים ומחלבות מעבירים את הייצור למוצרים בכשרות מהודרת. מועצת החלב ביצעה הקצאה של אבקת חלב בד"צ לשנת 2017 , אנו מנהלים את החוסר בהתאם למודל שאושר במועצת המנהלים. בימים אלו אנו נערכים לביצוע הקצאת אבקת חלב בד"צ גם לשנת 2018 .
פרויקט ערבה סגר שנה נוספת, כיצד הוא תרם לרפתות בערבה והאם בכוונת המועצה להמשיך אותו גם בשנים הקרובות?
"אנחנו הגדרנו 3 שנים לפרויקט הערבה ואנו בפתח השנה השלישית. להזכיר כי הפרויקט בא לאחר שנסגרה הרפת בקטורה והיה חשש כי לאור הרווחיות הנמוכה של הרפתות עוד רפתות בערבה ייסגרו. בתום שנתיים של הפרויקט ניתן לומר בסיפוק שהרפתות אכן התקדמו גם בהשקעות בתשתיות עם דגש על הצללה, גם בניהול של כל רפת והעבודה המשותפת במסגרת האזור, גם בהקטנת עלויות המזון ובתמורה לבשר, כל זה בא לידי ביטוי בעליה של כ- 50% ברווחיות. אנחנו בישורת האחרונה של הפרויקט ומכאן האזור צריך להתארגן בכוחות עצמו. אך עדיין יש הרבה מה לעשות ולאן לשאוף".
מדובר לאחרונה על הצורך במחקרים בענף העיקר בנושא התזונה, איך מועצת החלב פועלת בתחום זה?
"קרן המחקרים של מועצת החלב תומכת במחקרים לקידום הענף. לצערי הבעיה המרכזית היא שאין לנו מספיק חוקרים בתחום ההזנה. המועצה מעודדת מחקר ונותנת מלגות לסטודנטים שאנו מקוים שיהיו גם הדור הבא של החוקרים".
בתקופה האחרונה אנו עדים לקמפיין תקשורתי שיווקי בתקשורת. את מרוצה מהתוצאות?
"השנה השקנו ביחד עם התאחדות מגדלי הבקר קמפיין ברשתות החברתיות שהתמקד בחיזוק תדמית הרפתן והרפת הישראלית. עשינו שיתוף פעולה עם מאקו, וואלה ו- .YNET העלנו עשרות כתבות בנושא בכל אחת מהערוצים והגענו לתוצאות יפות בנתוני החשיפה. הצגנו לציבור הישראלי את הרפתנים הצעירים, את הרפתות בפריפריה ואת איכות החלב שאנחנו מיצרים. אנחנו מאוד מרוצים מהתוצאות וגם השנה נמשיך לקדם את הרפת והרפתן הישראלי ברשתות החברתיות ובקמפיין אינטרנטי".
