ערן ארז: "יש מספיק סיבות טובות, להשאיר את התכנון בענף"
זה כלל לא מובן מאליו, שרפתני קיבוץ רביבים, המתמודדים מזה למעלה משנה עם מחלת הברוצלוזיס, חנכו לפני כחודש את אחד ממכוני החליבה הגדולים, המתקדמים והיפים בארץ. זה עוד יותר לא מובן מאליו האופטימיות של עובדי הרפת בכלל והמנכ"ל ערן ארז בפרט. הרפת מהגדולות והמוצלחות בארץ, יכולה בקלות להוות דוגמא, איך לעשות את זה נכון. רביבים כמשל
הכביש הארוך והשחור המתפתל במרחבי הנגב בואכה קיבוץ רביבים, עובר דרך נופים מדבריים שחלקם כבר מכוסים בירוק, סימן לחורף הגשום. בתחילת פברואר אנשי הנגב ידעו את אחד הימים הקרים בשנה,
קור מדברי חודר לעצמות שאפילו וותיקי רביבים לא זוכרים קרה שכזו. ברפת, הצוות בישיבת בוקר קצרה, מסכם את הסופ"ש ומתכנן את השבוע שבפתח.
רפת רביבים (רן) פועלת משנת 2000 הרפת בשותפות עם משק ניר אליהו ואילו קיבוץ וכפר עזה הצטרף בשנת 2005.
תקופה לא פשוטה וזו בלשון המעטה, עוברת על אחת מהרפתות הגדולות והמפוארות בארץ. ההתמודדות עם מחלת הברוצלוזיס הפכה את הצוות המסור לעקשן יותר, חרוץ יותר ובמהלך אמיץ, תוך התמודדות עם המחלה ותוצאותיה, נכנסה הרפת להשקעת ענק במכון חדש. תוך חשיבה ארוכת טווח ותכנון קפדני, כולל טיפול בשפכים, בעיה לה נדרשים הרפתות בארץ, הגשימו אנשי הרפת את הפרויקט השאפתני, במציאות מורכבת ומביטים קדימה בתקווה. אם תרצו, אופטימיות מהזן הקיבוצי ואמונה גדולה בחוזק הענף ועתידו. מנכ״ל רפת רן, ערן ארז, 56 נשוי, 3 בנים, נולד בקיבוץ, עובד ברפת משנת 84 , מסוף שנת 91 מנהל את הרפת. בין לבין, עשה הפסקה ללימודי תואר בכלכלה חקלאית, רפתן בכל נימי נפשו ונחשב לאחד מבעלי המקצוע הטובים בענף.
מאז אוגוסט 2015 מתמודדת הרפת עם מחלת הברוצלוזיס שגרמה
להשמדת 550 ראש בעדר. מספר ערן ״באוקטובר 2015 היתה הפלה של עגלה בהריון, חשדנו, העגלה נדגמה ונמצאה חיובית למחלת הברוצלוזיס. מאז אנחנו בסרט שבו הושמדו 550 פרות מהעדר וכל זה תוך כדי בניית מכון החליבה היפה בארץ״ מסיים ערן בגאווה לא מוסתרת. זאת ועוד, ברפת רן מופעלות מערכות ייצור מתקדמות, מבוקרות מחשב – החל ממערכת הגמעה אוטומטית לעגלים, דרך מערכת בקרת צינון הפרות ועד למכון חליבה ממוחשב, המאפשרות שליטה על כל שלבי תהליך הייצור ודרך כך ייצור מוצר איכותי ביותר תוך שליטה מלאה על שלבי הייצור.
איך התקבלה ההחלטה לבנות ולהשקיע במכון חדש?
״בשנת 2000 התקבלה ההחלטה לבנות רפת כפולה עוד לפני ההתחברות עם ניר אליהו. ניר אליהו הצטרף במהלך השנה ואילו קיבוץ כפר עזה ב 2005- . הרפת שלנו היא עצמאית לחלוטין, כולל מרכז מזון, טיפול בשפכים, ייצור חשמל, פיטום עגלים. במהלך 2012 מועצת המנהלים של הרפת החלה לחשוב על היום שאחרי. זאת אומרת, מה יהיה אחרי הסכם לוקר, מה יהיה עם המכסות והוטל עלי להכין תכנית לקראת היום הבא. כמובן תוך חשיבה על הגדלת הרפת והמכסה. במקביל, המכון הקיים הראה סימני הזדקנות מתקדמים. ואז היה ברור כי מעבר לתכנית אב כללית על הגדלת סככות צריך לחשוב על מכון חדש ותשתיות".
ואז יצאתם לדרך?
"כן, בהחלט, לאחר חשיבה לעומק והבנה מה נדרש וכמה, יצאנו לדרך. ראשית התחלנו בטיפול בשפכים, באספקת מים וחשמל. לאחר שטיפלנו בנושאים הללו, התחלנו לתכנן את מכון החליבה החדש".
ספר על העבודה לקראת בניית המכון?
"תשמע, בניית מכון זה לא עניין של מה בכך ואנחנו הגענו למסקנה שאם נבנה, נעשה את זה לאחר תחקיר של הצרכים שלנו. עשינו עבודת מחקר מעמיקה וארוכה ולמדנו את הנושא מכל זווית אפשרית. נסענו ברחבי העולם ובחנו את החברות המובילות בישראל ובסופו של יום החלטנו ללכת על מכון רטורי ניו זילנדי שהוא קל מאוד וידידותי מאוד לפרה ולרפתן".
מה עלות ההקמה והשינויים שבקשתם?
"כן, אך לפני שאכנס לפרטים, חשוב לומר עוד כי החלטנו ללכת עם חברת 'אפימילק' הישראלית, על פלטפורמה של החברה הניו זילנדית. כשסגרנו את הפרטים הללו, יצאנו לעבודה. מכון החליבה נבנה בעלות של כ 7- מיליון שקלים כולל תשתיות. המכון הניו זילנדי בעצם עוצב מחדש על מנת שיותאם לישראל ויהיה ידידותי למשתמש ויתאים פשוט ויעיל. מתקן הטיפול בשפכים לצרכים שלנו ברפת. בין שאר הדברים, אנחנו ביקשנו לשנות את גובה הבמה, צורת ניקוז שפכים, מיקום וצורת הורדת הקומץ ועוד שינויים. יאמר לזכות החברה הניו זילנדית שהם באו לקראתנו ונענו לדרישותינו. ואני שמח לומר כי הדגם המשודרג הזה יושם גם ברפתות גזית ויונתן. זאת ועוד, כיום חברת 'אפימילק' מציעה את הדגם הישראלי לרפתות נוספות בארץ. לדעתי, גם הניו זילנדים נפתחו לדרך חשיבה שונה משלהם ועושים בה שימוש כיום, בעקבות הניסיון שצברו בעבודה איתנו״.
ערן: "ביטול הענף יגרום לזעזוע"
כבעל 30 שנות וותק בענף, איך אתה רואה את עתיד הענף בישראל?
״אני אולי אני תמים ואולי אני מדבר ממשאלות ליבי אבל אני מאמין שמשטר המכסות לא יגמר ולתחושתי יש מספיק סיבות טובות להשאיר את התכנון בענף. ביטול התכנון יגרום לזעזוע ענק ונזק אדיר למחלבות, רפתות יסגרו בהמוניהם ובסופו של דבר המוצר לא יוזל. זה יהיה עוול גדול אם חלילה משהו כזה יקרה. תראה, אולי יהיו שינויים או הקלות באלה ואחרות אבל אני מאמין גדול בענף ובתכנון״.
מרכז מזון עצמאי מוכיח את עצמו אצלכם?
״בוודאי, אנחנו מאוד מרוצים ממרכז המזון שלנו, זה מאפשר לנו שליטה בתחום החשוב ביותר ברפת, המשפיע כידוע הן על כמות ואיכות החלב והן את התקציב וכלכלת הרפת. יש לנו מרכז מזון עצמאי ואת המזון אנחנו מחלקים באמצעות סלף טורבו מיקס של תעשיות לכיש. לדעתי, סוד ההצלחה הוא לא בהרכב המנה, אלא בהקפדה הבלתי מתפשרת על מספר חלוקות ביום בכל ימות השנה. אני מאמין שממשק אבוס המתחיל בחלוקת מזון טרי על אבוס נקי בכל פעם, הוא חשוב יותר מאשר עוד מאית אחוז חלבון או כל תוסף אחר״.
קשה שלא להבחין בפאנלים הסולאריים שעל גגות הרפת?
״כן, בהחלט, כל הרפת מכוסה בפאנלים סולריים המייצרים ביחד קרוב ל 3- מגה וואט לשעה וחלק מהחשמל משמש לתצרוכת מיידית וחלקו הגדול נמכר לחברת החשמל. אם תרצה זה עוד תת ענף שייצרנו בחשיבה להגדלת רווחים למיקסום השטחים"
מכון החליבה הישן
למכון הישן צריך לתת כבוד כי הוא עשה היסטוריה, מספר ערן בחצי חיוך של גאווה. המכון נבנה בראשית שנות השישים כשדרת דג של 12 עמדות. לימים, היתה למנהל הרפת דאז, יורם ישראלי, את התעוזה לשבור את הקירות ולבנות את מוט החזה המתרומם הראשון בעולם וזאת כנגד כל האזהרות של אנשי המקצוע. וראה זה פלא, אומר ערן "יעילות החליבה עלתה פלאים בעצם כל העולם העתיק בסופו של דבר את הרעיון הזה. לאחר כמה שנים עלה הרעיון לסובב את הפרות ולעבור לחליבה מקבילית וכך הפך המכון לראשון בארץ שהחל לחלוב בשיטה זו. למרות שבקיבוץ רשפים נעשה ניסיון קודם אבל לא בצורה שבא אנו רואים כיום מכונים מקבילים״.
גם את בעיית השפכים פתרתם ?
"הגענו למסקנה כי זו בעיה שמוטב שנטפל בה כמה שיותר מהר, כי היא לא תיעלם מעצמה. נדרשנו להשקיע במתקן קדם טיפול לפני הפיילוטים שנעשו. המתקן חייב היה לתת מענה לרפת הגדולה, תוך ראיה עתידית של להגדלה הרפת. וכך נבנה מתקן סטטי גדול, ללא מערכות דורשות אנרגיה ותחזוקה. בור הפרדה גדול, בור שיקוע ומשטח ייבוש לבוצה ששוקעת. זה עושה את העבודה וזה גם הכי פשוט, אנחנו מרוצים מהתוצאה. התכנון הוא של משה רביד מארגון עובדי המים".
הרפת הקיבוצית לאן?
״אני מאמין שלגודל בהחלט יש יתרון ולכן אני חושב שחשוב שהרפתות יגדלו. המהלך הכלכלי המתבקש הוא שיצרנים חדשים שקבלו מכסות יתאגדו עם יצרנים קיימים במקום להיכנס להשקעות עתק שספק אם יוכלו להחזירם בעתיד״.
הייבוא המתגבר מדאיג אותך?
״תראה, אין ספק שהייבוא מהווה פגיעה בענף, במחלבות, ברור שהוא פוגע ומי שאומר אחרת, טועה ומטעה. ועל זה אני אומר, מי שמעודד יבוא בעצם מסבסד את הרפתן האירופאי על חשבון הרפתן הישראלי.
נכון לעכשיו ועם כל הרעש של הייבוא, עדיין מוסיפים מכסות בכל שנה וחברת טרה בונה מפעל ענק בנגב, תנובה בנתה מחלבה אדירה בתל יוסף וחברת שטראוס השקיעה תקציבי עתק בפיתוח מוצרים ותשתיות. קטונתי מלייעץ לממשלה אבל יש כאן תעשיית ענק החייבת להמשיך ולפעול והממשלה צריכה אם לא לעזור, בטח שלא להפריע״.
לסיום השיחה מבקש ערן להדגיש כי ״ההצלחות של רפת רן היא בצוות הכי טוב בישראל, אין עוד צוות כזה. כ 18- עובדים, מתוכם 8 חברי קיבוץ רביבים שחמשת העובדים הוותיקים בהם מאגדים ביחד מעל 125 שנות וותק בענף. זה ידע בלתי נתפס של ניסיון, נאמנות ואהבת הענף. ותשעה נוספים עובדים שכירים. רפת החותרת למצוינות לאורך כל הדרך ועושה זאת בזכות אנשים הרואים ברפת בית ראשון״.
