רפת גבעת חיים מאוחד מנוהלת ביד רמה על ידי אורנה חיים, חברת קיבוץ הרואה ברפת ובחקלאות, סוג של שליחות, מעבר לאהבה הגדולה לענף. אורנה מפוקחת מאוד, לא מביטה לאחור ומודעת היטב למצב המורכב אך בטוחה כי הענף ישרוד ויתחזק, כמו שאר ענפי החקלאות. ואף מילה על הפילוג הסטורי, נו טוב, כמעט.
גבעת חיים מאוחד הוקם בשנת 32 על ידי עולים מפולין, גרמניה, הונגריה. בשנת 56 הגיע המשבר האידיאולוגי, פוליטי הגדול שגרם לפילוג, קרע משפחות, גרם לגירושים ולאחר מאבק לא פשוט שלעיתים גלש לאלימות, נפרדו המחנות ואז הוקם קיבוץ גבעת חיים איחוד ממש מעבר לכביש. עם השנים הרוחות נרגעו וכיום מערכת היחסים טובה ושני הקיבוצים אף חולקים מפעל משותף, מצליח ומוכר, 'פריגת'. כיום גבעת חיים מאוחד הינו קיבוץ מתחדש, 450 חברים, בנוסף לכ 500- תושבים. ענפי פרנסה מגוונים, גד״ש חפר המשותף ליישובי האזור, פרדס גדול המשותף עם עוד שני קיבוצים, הודיה גדולה מאוד ומפעל לליטוש נירוסטה למתכות.
מהרפתות הוותיקות בארץ
רפת קיבוץ גבעת חיים מאוחד, הנה מהרפתות הוותיקות בארץ והוקמה בשנת 1932 . מאז עברה הרפת, כמו הענף עצמו, תהפוכות מאז שנת 81 אורנה חיים ברפת, האישה צעירה שהגיעה למשק והתאהבה בבן קיבוץ, הזוג התחתן ולהם בנים גדולים ונכד אחד. אורנה גאה בילדיה ואומרת "הילדים שלנו נותרו בקיבוץ, כולם יוצאי יחידה קרבית, הם גדלו בבית ציוני אידיאולוגי ואני שמחה וגאה על כך״. אורנה הגיעה למשק בשנת 81 ומאז היא ברפת ״אהבה ממבט ראשון״. בשנת 96 יצאה ללימודים במכללת רופין ולמדה הנדסאית בעלי חיים. ומשנת 2000 היא מנהלת את הרפת.
רפת גבעת חיים נחשבת לרפת בינונית פלוס, בעשירון העליון. 540 חולבות, מכסה של 5.7 מיליון לשנה עם החריגה מגיעה הרפת לייצור של כ 6- מיליון ליטר בשנה. בשנת 2003 שודרגה הרפת לפי תקן איכות הסביבה, בהשקעה של 7 מיליון שקלים.
אורנה: ״בנינו תאי ביצה עקב מחסור במקום, אין הרבה רפתות בארץ עם תאי רביצה והעבודה עם תאי רביצה לא פשוטה והפרות אינן אוהבות את זה. אך נכון לעכשיו אין ברירה. לרפת מרכז מזון עצמאי ומספרת אורנה ״מי שדחף אותי לכך היה עופר קרול ז״ל שנפטר לצערי הרב לפני שראה את היצירה שלו. הוא יצא מפה ואז אירעה התאונה המחרידה שבה הוא נפצע קשה ושבוע לאחר מכן הוא נפטר״.
כיום עובדת אורנה עם תזונאי של חברת 'אמבר', רן סלמון. אורנה מאוד מרוצה ממרכז המזון שהחל לפעול ביולי 2015 ובהשקעה של כמיליון שקלים בעיקר בקניית סלף שופל ותוספת כוח אדם, אורנה ״ראשית יש לי שליטה על המזון הניתן לפרות, מעבר לכך יש חיסכון כספי ניכר וכנ"ל גם הביצועים ואיכות החלב. מה שכן, העניין מחייב להיות עם היד על הדופק בעניין המחירים״. היונקיה בניהולה של אורנה העובדת שם לבד אומרת בחיוך ״זה הבייבי שלי, משנת 81 אני שם ולא מתכוונת לעזוב אם במקרה מישהו מתכנן משהו״. הצוות קטן ביחס לרפת בסדר גודל שכזה, 8 עובדים, שלושה חברי קיבוץ, שני סטודנטים מאוגנדה הלומדים חקלאות ברופין, עובד זר אחד ושכיר מכפר מונש. החלב משווק לחברת טרה. ברפת פועל מכון חליבה חדש משנת 2012 בהשקעה של כמיליון שקלים. קרוסלה פנימית 28 עמדות של חברת SCR שהוקם באותו מבנה של הקרוסלה הישנה משנת 74.
חייב שאלה על הפילוג, יש עדיין משקעים בין הקיבוצים?
״כן בטח שיש. גם בדור השלישי זה מורגש וקשה להתנתק מכך למרות שכיום זה לא קיצוני כמו פעם. להזכירך, בזמן הפילוג, משפחות התפרקו וזוגות התגרשו״.
נראה כי הקיבוץ מאמין מאוד ברפת?
״כן, מאוד, הקיבוץ תומך ומתעניין ומוכן להשקיע, למרות הגודל של הרפת זו רפת רק שלנו ואנו גאים בה מאוד״
מחיר המטרה והכרסום ברווחיות, היכן זה פוגש אותך?
אורנה נאנחת ״בהחלט פוגש ו אני מאוד דואגת, לא רק לעתיד הרפתות אלא לעתיד החקלאות שלנו בישראל. יש את ההרגשה שיושבים בממשלה אנשים שלא יודעים מה זו
חקלאות ואת הערך המוסף שלה בחברה בריאה״.
ואיך את רואה את העתיד?
״תתפלא, אני אופטימית, למרות הכל אני מאמינה באנשים הטובים ובסופו של דבר נתחזק והחקלאות הישראלית תפרח שוב. אין ברירה ואי אפשר לחשוב אחרת״
איך אתם מתמודדים עם בעיית השפכים והתקנות החדשות?
״אני רואה בזה את אחת הבעיות הקשות שלנו, בעיקר בגלל שאנחנו רפת של תאי רביצה. הזבל הוא מאוד נוזלי ומנוקז בקצה כל סככה על ידי גורפי זבל. אנחנו שולחים את הזבל למטב״ח (מתקן לטיפול הבוצה חקלאית) וזה עולה לנו המון כסף ולכן אנחנו חייבים פתרון אחר. בגלל התקנות החדשות, שפכי מכון החליבה יטופלו על ידי חברת טבת שעשו פיילוט בקיבוץ עין החורש שלדעתי זה נראה כפתרון טוב לרפת שלנו. באשר לזבל מתאי הרביצה אנחנו בודקים פתרונות אפשריים אך הנושא בהחלט נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו ואני מקווה כי בקרוב נמצא את הפתרון המתאים לנו״.
איך את רואה את המגמה במשרד החקלאות האוצר בנושא הייבוא?
״לצערי הרבה לא נראה לי שהם הולכים לשנות את ההחלטות שלהם בנושא היבוא ואנחנו צריכים להילחם בזה, אין לי בכלל ספק שאנחנו צודקים. הרי כבר הוכח כי הייבוא אינו מוזיל מחירים ואינו תורם ליוקר המחיה״.
חייבים להשקיע במחקר
ברפת גבעת חיים מאוחד, מורגשת ידה הנשית של אורנה, כמו בכל רפת המנוהלת על ידי נשים. דגש על יותר ניקיון ואיך לומר זאת בעדינות, קצת יותר רגש. כשאני אומר זאת לאורנה, היא מחייכת ועונה במהירות "עזוב, זה כבר לא רלוונטי כל העניין, נשים נמצאות בכל מקום ועושות הכל. אין כאן איזו אמירה הצהרתית".
איך את רואה את עתיד הרפת בישראל?
״לצערי הרב אני רואה בעתיד שהרפתות הקטנות ייסגרו או שיתאחדו, כי במצב הנתון אני לא רואה את הרפתות קטנות שורדות. שוב, לצערי הרב ובגלל מדיניות ממשלתית שגויה לדעתי. אך זו המציאות ואנחנו חייבים להסתגל אליה״.
ובאשר למחירי המזון ניתן לדעתך לעשות משהו בנושא?
״זו בהחלט אחת ההוצאות הגדולות שלנו ואתה חייב להיות כל הזמן עם היד על הדופק. כל עליה או ירידה אפילו באחוז אחד, משנה לגמרי את העלויות, קרי, הפסד או רווח. בסופו של דבר כולם מוכרים כמעט באותו מחיר. אפשר לעשות מנה זולה יותר אך הדבר עשוי להגיע על חשבון האיכות. אני שמרנית בקטע ושומרת על המזונות הקונבנציונליים ולא עובדת עם מוצרי לוואי״.
הרפתנים בישראל מתגאים במעטפת שמקיפה אותם, איך את רואה זאת?
״בהחלט, המעטפת בישראל היא אחת מהטובות בעולם. אך חשוב מאוד לשמור על קשר רציף עם הרפתן ולהיות קשוב לצרכים המשתנים עקב המציאות המשתנה. עוטפים אותנו נהדר, החקלאית, שיאון, הייתי שמחה לקשר יותר רציף עם משרד החקלאות ומועצת החלב״.
לאחרונה עלתה שוב החשיבות של המחקר?
״זה אחד התחומים הנפגעים בזמן האחרון ולצערי אין מספיק השקעות במחקרים בתחום ויש לזכור כי העולם משתנה וכך גם הטכנולוגיה והמדע. אסור לנו לשקוט על השמרים בנושא המחקר וזה קצת מתפספס בשנים האחרונות. קברניטי הענף חייבים להיות מודעים לנושא חשוב זה בכדי שנמשיך להיות ענף מוביל בעולם. כי ללא מחקרים נשאר מאחור וזה אסור שיקרה״.
היית רוצה עוד מכסה?
״בטח, בהחלט, אני הייתי רוצה עוד כשלושה מיליון ליטר לשנה, לפחות. הרפת הזו יכולה להסתדר עם כזו כמות ללא בעיות מיוחדות״
את נוסטלגית, מתגעגעת לרפת של פעם?
״ממש לא, אני מאוד אוהבת את הקדמה של הרפת, הטכנולוגיה, המחשבים. זה עשה לנו רק טוב והביא את הענף שלנו להישגים רבים.
נשמח לערוך סיור אם אפשר להשאיר מס טל תודה