רפת קיבוץ סעד נחשבת לאחת מהרפתות הטובות ביותר בארץ, מזה שנים, מככבת הרפת בכל הטבלאות והמדדים. יום לאחר פיצוץ מנהרת הטרור, ירדנו דרומה, לאודי שהם, המנהל הוותיק של רפת סעד, יש משנה סדורה בנושא
רפת מצליחה. הגענו לשמוע, להתרשם ולקבל טיפים ממנו, כיצד לתחזק ולעבוד למען רפת טובה ואיכותית יותר ולנסות לגלות את הסודות מאחורי הצלחת הרפת בקיבוץ. אודי: "מנהל רפת חייב לשלוט בכל הפרטים, מקצוענות,
זה הסיפור". כדאי להקשיב לדבריו, חלקם מפתיעים במיוחד.
ביום שאחרי פיצוץ מנהרת הטרור בגבול עזה, הנגב הצפוני, או מה שנקרא בעגה החדשותית, "עוטף עזה", שקט על גבול הפסטורלי. חבל ארץ המוזכר בתקשורת רק בימי מלחמה, אך אזור חקלאי פורח, למרות המציאות המורכבת. רק
שעה מתל אביב והצבעים שונים, שדות פרוסים עד לאופק, מושבים, קיבוצים, עיירות פיתוח שעדיין נאבקות על קיומן. חבל ארץ קסום ויפה שהממשלה לא ממש זוכרת, הנגב הצפוני, פיסת חבל נהדרת. הדרך לקיבוץ סעד, עוברת בין
שדות, מעט מאוד בטון, בניגוד לגוש דן. זו לא היתה משימה פשוטה לשכנע את אודי שהם, שידבר איתנו, הוא לא משתגע מהקונספט וההיחשפות התקשורתית, אך לאחר לחץ מתון ותזכור עברי כיליד הנגב ופטריוט של האזור, אודי
השתכנע וקבענו דייט חלבי אצלו ברפת.
הדבר הראשון כשמגיעים לרפת סעד ומתפלאים, זה הריח, או בעצם, האין ריח. גילוי נאות, ראיתי ואף הרחתי עשרות רבות של רפתות בשנים האחרונות, אך חייב לציין כי מעולם לא הייתי ברפת שבה פשוט לא מריחים רפת, עניין
המשמח ללא ספק את חברי הקיבוץ. למעשה בכל אלמנט ופרמטר, רואים מייד כי יש כאן רפת יוצאת דופן. ניקיון הפרות וגודלן, החצרות הנקיות, משטחי הרביצה הגדולים, היבשים, מערכות הצינון המיוחדות, הטיפול לפני החליבה,
היכולת להתקרב וללטף את הפרות כשהן אינן חוששות. אין בכלל ספק כי ברפת סעד משקיעים המון חשיבה, עבודה ותכנון, דברים המוכיחים את עצמם, בתוצאות הנהדרות של הרפת.
אודי שהם, בן קיבוץ, אביו היה מנהל הרפת וכיום איש הגבינות בקיבוץ. אודי נשוי ואב ל 4- ילדים, שלושת הגדולים עבדו ועדיין עובדים ברפת. אודי עובד ברפת מגיל 13 ואומר "בעצם מאז שאני זוכר את עצמי אני כאן ברפת". אודי
השתחרר מהצבא כקצין שריון ״הגעתי לכאן בשנת 92 ומאז אני כאן, בשנת 94 מוניתי למנהל הרפת״. אודי שהם נחשב לאיש מקצוע מיומן ורציני, בעל ניסיון ואף קפדן. הוא מאמין בפרטים הקטנים ההופכים רפת למוצלחת וטובה יותר.
לאחר עשרות שנים של עבודה, הוא חולק איתנו את הטיפים והסודות של הרפת אותה הוא מנהל וכאמור, הנחשבת לאחת מהטובות והמובילות בארץ.
אז גלה לי את הסוד שלכם,שנה שעברה מקום ראשון בליגת ביקורת החלב וכבר שנים מככבים בכל הטבלאות?
אודי מחייך ״מה שמעניין אותי זה כמה כסף אני מביא הביתה לקיבוץ, כל השאר זה נחמד אבל לא מביא פרנסה. בגדול אני יכול לומר לך כי רפת עושים באהבה או שלא עושים בכלל, תכל׳ס זו עבודה והשקעה גדולה ממש יום יומית
סביב השעון הדורשת הרבה שעות וירידה לפרטים הקטנים. דבר נוסף, בניה של צוות מסור סביבך שאתה יכול לסמוך עליו בעיניים עצומות, לצוות טוב אין תחליף״.
אז ספר לי על הצוות?
״יש כאן את גרשום, פנסיונר האחראי על בריאות וגנטיקה, נחשב לאחד מהמומחים בתחומו, יש כאן בחור החולב בוקר כל יום ועושה את חלוקת המזון. יש כאן בחור צעיר, עדיאל, האחראי גם על בריאות ועבודות כלליות ויש שני עובדים
זרים טובים וסטודנטית. מבחינתי הצוות הוא מעל הכל ואנחנו פועלים ללא לאות לשפר, להתמקצע ולהתייעל״.
שלושת הדברים החשובים ביותר לדעתך ברפת מצליחה?
״טיפוח גנטי נכון, לייצר יותר שומן וחלבון גבוה עם מצב גופני מצוין והדברים הנלווים. גרשום נחשב למומחה ארצי בתחום, הוא יושב בוועדת הטיפוח הארצית בהתאחדות ושיאון. דבר שני, התמקדות בפרטים הקטנים של ההזנה,
כשאני בא להכין את המנה, אני קורא את מצב הבליל והפרות ומשנה לפי העין ולא לפי המחשב, חשוב לראות מה נשאר באבוס, מזון גס או פחות ולשחק עם הרכב הבליל. דבר שלישי, רווחת הפרה והעגלה, מעל הכל, כלומר, אסור
לעבוד כאן עם חשמל במכנס העדר, טיפול מושכל ונכון בפרה. צריך לדעת איך לגשת לפרה בצורה נכונה. פעם הפרות היו מפחדות כיום כבר יודעים שפחד משפיע על כמות ואיכות החלב. אני בכלל חושב שהכיוון לקראת רפת בר
קיימא הינו כיוון נכון".
טיפים להזנה נכונה?
״תראה, אני לא משנה מנות, מרכיב מנה אחת מהיציאה מפסח ולא נוגע בה גם עם המחירים עולים, עד שאני מחליף לתחמיץ תירס ואז מרכיב מנה שניה עד פסח. בפסח אין מנת מעבר אני לא מאמין במנות ביניים, לדעתי זה רק עושה
נזק. אני לא מתבייש להתייעץ עם תזונאים ורפתנים ולהחליף מידע, על שינויים שאני חושב להכניס״.
צינון נכון וניקיון המרבצים
אז את נושא האין ריח כבר הזכרנו, חברי הקיבוץ מודים ללא ספק לאודי בעניין זה. הרפת ממוקמת ממש במרכז הקיבוץ והטיפול הנכון בנושא הריח, הופך את החיים במשק לאיכותיים יותר. נושא נוסף שלדעת אודי חשוב לא פחות
ומשפיע ישירות על איכות וכמות החלב, צינון, כמו גם ניקיון המרבצים והכנה לחליבה. ברפת סעד יש מצננים ייחודיים שנבנו והורכבו לאחר חשיבה ארוכה. אודי ״הצינון הוא דבר מאוד מאוד מרכזי והחוכמה זה לדעת להפעיל את הצינון
בצורה נכונה. יש רפתות המתחילות את הצינון מאוחר מדי ומסיימות מוקדם מדי, דבר הפוגע בכמות ואיכות החלב. באופן עקרוני התאריכים לא משחקים אלא רק הטמפרטורה, למרות שנראה לאנשים שקר להם, הפרות נמצאות כבר
בסטרס של החום. כלומר, אם טמפרטורת הלילה מתקרבת ל 17- מעלות חייבים להפעיל צינון וכנ״ל בסוף התקופה. למרות שנראה לנו כי הטמפרטורות ירדו מספיק בכדי להפסיק צינון, לא תמיד זה נכון, כל עוד הטמפרטורות לא ירדו
בלילה מתחת ל 15- מעלות צריך להמשיך להפעיל צנונים במהלך היום״. אבל כל אזור בארץ הוא שונה וצריך לדעת להתאים את הצינון בהתאם למיקומה של הרפת. באשר לתפקיד מנהל הרפת אומר אודי ״הוא חייב לשלוט בכל
התחומים והנושאים ברפת והוא חייב לדעת להחליף כל עובד ברפת. מקצועיות מעל הכל״.
ניקיון ומשטחי רביצה?
״מקלטרים פעם ביום בבוקר ובקיץ לעיתים פעמיים ביום. משטחי רביצה חייבים להיות יבשים כל הזמן גם אם זה אומר שצריך לרפד. מרבץ יבש הוא המונע דלקות עטין הכי טוב שיש ואנחנו מאוד מקפידים על כך״.
חליבה עצמה ההדגשים מבחינתך?
״חשוב מאוד לגרות את הפיטמה לפני ההרכבה. לנגב על יבש, לרסס יוד לחכות 30 שניות ואז לנגב את היוד לחכות עוד כ-15 שניות ואז להרכיב. בניגוד למה שחושבים דבר זה מקצר באופן משמעותי את זמן החליבה כי הפרה תוריד את החלב בצורה מהירה יותר. וכך גם ניתן לשנות את הפרמטרים במכון לחליבה ליותר מהירה ולזמן הסרה נמוך יותר וכמו כן הורדת רמת הוואקום, דבר השומר לאורך זמן על בריאות הפיטמה״.
התייעלות זה המפתח?
״נכון התייעלות ומקצועיות, יש רפתנים עם ניסיון ואני חושב שכיום הרפתנים חייבים להבין כי מקצועיות והתייעלות זו הדרך להישרדות. רפת זה מעין מפעל מאוד רגיש מצד אחד ומאוד מאוד מקצועי ומי שלא יפעל בדרך הזו פשוט לא
ישרוד. אתה חייב להיות דינמי והתגובות שלך לנעשה במשק חייבות להיות מהירות מאוד״.
העתיד כבר כאן
מבחינתו של אודי, העתיד כבר כאן והמציאות מכתיבה את קצב הדברים. אודי: "תשמע, מה שהיה לא יהיה ואנחנו כרפתנים חייבים לאמץ את הגישה הזו וליישר קו עם המציאות והדרישות המשתנות".
איך אתה מגיב לנושא הרווחיות הנשחקת?
״בגדול ההתייעלות שלנו מהירה ואני לא ממש מבין את הפערים העצומים שיש ברווחיות בין הרפתות. הרי יש מחיר מובטח, המכסות פחות או יותר אותו דבר, נכון שהתנאים שונים בחלק מהרפתות אך הפערים בין רווחיות הרפתות מגיעות לעיתים למאות אחוזים. אם יש בעיה שיפנו ליועצים, שיתקנו, שיטפלו, אין סיבה שיהיו כאלה פערים. אפשר לשנות דברים ואפשר להתקדם, לא בושה גם לשלם ליועצים למען קידום הרפת״.
איך אתה רואה את העתיד?
״בשנת 2003 אמרתי לאחר סיום הבניה והרפורמה ברפת, שאם הפרה יודעת לתת 14 אלף ליטר אז זה יהיה הממוצע בעוד 15 שנה. וכנ״ל כיום אם יש פרות הנותנות 17 אלף ליטר לשנה אנחנו יכולים וצריכים לשאוף לכיוון הזה. זה ענף
המשתנה במהירות ואחד מהדברים החשובים, לדעת להביט לעתיד ולפעול בהתאם״.
משרד החקלאות ותפקידו במציאות המשתנה?
״הייתי מצפה שמשרד החקלאות, כמו גם מהשר, לייצג אותנו החקלאים ולא את הגופים המיליטנטיים שרוצים לפגוע בחקלאות. אנשים שוכחים כי חקלאות, מעבר לפן הכלכלי, מהווה את חגורת הביטחון התזונתי של ישראל ואם חלילה
יקרה משהו ונמלי הים יסגרו, אנחנו כאן לספק את כל הנדרש, הרי אי אפשר כל הזמן, לפגוע, לקצץ, להחיל תקנות ולהמשיך בייבוא ולצפות שהחקלאות תשרוד. לייבא זו חוכמה קטנה מאוד אך בסוף אנחנו מייבאים מוצרי חלב זולים ורובם פחות איכותיים ומה גם שאני לא רואה ירידה בַיוקר המחיה בגלל העליה בייבוא, אולי ההיפך. כלכלה חופשית זה אולי הכיוון אך לא בכל מחיר, החקלאות הישראלית חשובה הרבה יותר מכל שקל שמגיע מייבוא״.
ענף הרפת עוד 10 שנים?
״אני חושב שהענף בעוד 10 שנים יילך לחליבה רובוטית במכוני החליבה ביחידות ייצור יותר גדולות ולנושא של ניצולת מזון יותר טובה בפרה ביחס להיום. חשוב לציין, כי הרפתות כמו גם שאר החקלאים נמצאים בפריפריה ולאורך
הגבולות. סגירת החקלאות משמעותה פירוק הישובים וכבר כיום אנו במאבק גדול מול טרור חקלאי לפחות, הרצון להשתלט על שטחים חקלאיים. אסור שזה יקרה״.
ואם כבר הזכרת טרור חקלאי?
״תשמע, אנחנו חיים כאן כל הזמן בחרדות, משקיעים כסף רב במיגונים אך לצערי זה לא תמיד עוזר והמאמצים שאנחנו עושים כאן עולים כסף רב אך הטרור החקלאי לא פוסק. זאת מכת מדינה ואף אחד לא ממש מתייחס לזה. זו פגיעה
קשה מאוד לא רק ברפת, בכל ענף החקלאות ובביטחון ישראל. זה פשוט לא מובן איך המדינה לא פועלת בנחישות מול תופעה זו״
קיבוץ סעד תעודת זהות
קיבוץ סעד חגג השנה 70 . כ 260- חברים, הקיבוץ הראשון של בני עקיבא, במועצה האזורית שדות נגב. הקיבוץ עדיין מתפרנס בעיקר מחקלאות, שדות שלחין, גזר תפוחי אדמה, מטע אבוקדו גדול, שירותי הסעדה וקייטרינג המספקים כ-
10 אלפים מנות ליום, רפת, לול פיטום ומטילות וחממות לגידול בצל האמריליס. קיבוץ השומר עדיין על צביון חקלאי. הקיבוץ הופרט בשנת 2010 אך חדר אוכל פעיל, בוקר צהריים. בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לקליטת משפחות חדשות.
רפת סעד תעודת זהות
אחת מהרפתות הוותיקות בארץ ונחשבת לאחת מהטובות שבהן. מכסה של 4.275 מיליון לשנה, חריגה של כ 10- אחוז לשנה בעיקר בקיץ. 360 חולבות, כ 300- עגלות תחלופה, עגלים נמכרים בגיל שבוע. מכון חליבה ישן בן 70 שנה, שדירת דג 20 עמדות, ציוד חליבה חדש של אפימילק, 3 חליבות ביום, חלב בד״צ משווק לתנובה. מרכז מזון עצמי, המנות נעשות במקום, אודי אחראי על הרכב המנה. אודי ״בניגוד למכון שלא נגענו, את הסככות שדרגנו במשך השנים וכעת אנחנו עומדים בפני הגדלה נוספת והקמת מכון חליבה חדש״.
ברפת מועסקים שלושה חברי קיבוץ, שני עובדים זרים, עובד שכיר משדרות וסטודנטית בשליש משרה.