לאחר שנה בתפקיד, האם אתה רואה אחרת את ענף החלב היום?
"אחרי שנים ארוכות בתנובה בתפקידים שונים הגעתי למקום מוכר שכן קיים ממשק קרוב בין תנובה להתאחדות. מהר הבנתי שיש עוד נושאים וסוגיות רבות שעליי ללמוד ולהעמיק בהם. זו הייתה שנה רבת אתגרים, בין השאר למדתי רבות על הענף מתוך הבנת נקודת מבטו של הרפתן, הזווית החקלאית והבנת האתגרים הרגולטורים והגאוגרפיים-התיישבותיים העומדים בפניו. במבט אישי לגבי מה נכון לענף אני מנסה להתבסס על ראייה רחבה הלוקחת בחשבון את חוסנו, התפתחותו וצמיחתו הכללית של הענף בטווח הארוך ולא מתמקדת באופן נקודתי באינטרס של רכיב מסוים בשרשרת הערך. גם כשעבדתי בתנובה, האמנתי שכחברה מובילה בענף, המסלול הנכון ביותר עבורה הוא להבטיח צמיחה מבוקרת ואחראית של כלל ענף החלב. ברור לי כיום כי היכולת להשפיע על ענף שלם מתוך ההתאחדות במגוון רחב של נושאים הוא יוצא דופן. היכולות המקצועיות הקיימות יחד עם הכוח הארגוני-ניהולי של ההתאחדות מקנים יכולות השפעה דרמטיות על ניהול הענף ביום יום. בזמן הקרוב תעמוד ההתאחדות בפני מבחן משמעותי של שמירה על עתידו של הענף, שאליו היא התכוננה זמן רב. אחד מיעדיי המרכזיים הוא לחזק את ההתאחדות ואת יכולותיה המקצועיות על בסיס ניסיוני לנוכח האתגר העומד בפתחנו. חשוב לי בהקשר זה, להודות לעובדי ההתאחדות ומוסדותיה על האמון, שיתוף הפעולה והסיוע שבהם אני זוכה יומיום".
האם ההתאחדות בוחנת רעיונות כלכלים ומודלים חדשים כהכנה למשא ומתן מול המדינה או שומרת על בסיס עמדתה האידיאולוגית-ציונית לגבי התפיסה של התיישבות והרפת כחלק ממנה?
"למדנו מודלים ממקומות רבים בעולם וניתחנו באופן מעמיק את משטר התכנון ומנגנון מחיר המטרה אצלנו. ייחודיות ענף החלב, הכוללת ריכוזיות גדולה של שלב עיבוד חומר הגלם, רגישות המדינה לעניין אספקה רציפה של מוצרי מזון חיוני, כשלי שוק אופייניים, תנודות חריפות במחירים ויחסי סחר לא מאוזנים המתרחשים בשווקים הבינלאומיים, גורמים להיווצרותם של מספר מודלים שכיחים בניהול התכנון הענפי עם מעורבות כזו או אחרת של המדינה. במודלים אלה התכנון מתבצע ע"י המדינה, מחלבה מובילה, תאגיד חקלאי או שילוב ביניהם. במסגרת תהליך ההכנה למשא ומתן מול המדינה על עתידו של הענף, אחת המטרות החשובות שאנו רואים לנגד עינינו היא לקיים סביבה מיטבית לייצור חלב גולמי בתנאים הייחודיים של מדינת ישראל. אחד מהמאפיינים של המדינה הוא ההתיישבות פריפריאלית והחקלאות בצידה ואנו שמים דגש על עקרונות אלה ועל הערכים אותם הם מייצגים, אבל אנחנו לא מוצאים סתירה בין העמדה האידיאולוגית ציונית ובין המודלים שאנו סבורים שהם מיטביים לענף. אנחנו סבורים שעקרונות מתווה ניהול ענפי צריכים לשמור על משטר התכנון ואמורים להניע להתייעלות ופיתוח ע"י הגדלת הוודאות תוך שמירה על פיזור ההתיישבות ומספר העוסקים ביצור החלב וגם להביא להוזלת מחיר מוצרי החלב לצרכן.
סל הפעולות ברמת המשק החקלאי – הורדה מדורגת ומידתית של מחיר המטרה, תמיכה ביחידות היצור הקטנות ועידוד להגדלת יחידות היצור, יביאו להפנמת יתרון לגודל וירידה בעלות היצור הממוצעת עם שמירה על ההתיישבות והרפת כחלק ממנה. בפעולה היזומה שלנו בעניין המשא ומתן מול משרדי הממשלה, השאלה מהו המודל הכלכלי הנכון והמתאים למדינתנו, הושמה כמרכיב עיקרי בשכנוע משרדי הממשלה להתקדם עמנו לקידום התהליך".
וודאות, השקעות, תמיכה בחלשים, הייתכן איזון בהסכם חדש מול הפחתת מחיר המטרה ופתיחת היבוא?
"בהתאם למדיניות שנקבעה במוסדות ההתאחדות, לא ייחתם הסכם ללא איזון בין הגדרת אופק ארוך טווח עם וודאות מספקת לצורך ביצוע השקעות ברפת ותמיכה שתאפשר לרפתות החלשות לעמוד בנטל ולהתחזק בעתיד לבין המחיר אותו נאלץ לשלם, קרי, הפחתה במחיר המטרה ופתיחת מסוימת של המשק ליבוא. אנחנו מנסים לבדוק כל מספר ולבצע את כל בדיקות הרגישות הנדרשות על מנת להגדיר את הקווים האדומים שעומדים לנגד עינינו בסיכון להפרת איזון זה. לא נסכים להפחתת מחיר אם לא יהיה מנגנון שיאפשר פיתוח ויכולת להגדלת הרווחיות במהלך ההסכם וגם לא נסכים לפתיחה לא מידתית של המשק ליבוא ברמה שתפגע במחלבות ואחר כך בנו. האיזון ייגזר מתכנית ישימה שתבחן לכל אורך השרשרת – רפתנים, מחלבות וצרכנים. נציין גם שבחינת האיזון היא חשבון ארוך טווח ומדידתו של הסכם צריכה להתבצע לאורך כל תקופת ההסכם ולא ביומו הראשון".
אתה בעצם אומר שההיבט הכלכלי הוא הפרמטר המוביל במשא ומתן הנוכחי, מהן לדעתך חוזקותיו הכלכליות של הענף המאפשרות זאת ואיפה הענף חשוף?
"זו שאלה מעט בעייתית בעתיו של משא ומתן ולכן אענה באופן כללי. הענף יציב, שנת 2017 היא שנה עם ביצועים כלכליים סבירים ושנת 2018 צפויה להיות דומה לה בתוצאותיה, זאת באם לא יהיו שינויים קיצונים במחירי התשומות. תחומים רוחביים שהענף נהנה בהם מיתרון יחסי בהשוואה לרוב מדינות העולם ושלדעתנו אסור להפסיד יתרון זה הינם רמתו של ספר העדר, רפואת העדר, טיפוח גנטי והשקעה במחקרים יישומיים בנושא ממשקי הרפת. חשיפה לא מידתית לשווקים בינלאומיים ולכוחות השוק עלולה להביא לקריסה הדומה לזו שהתרחשה באירופה אחרי ביטול המכסות וגרמה לסגירתן של עשרות אלפי רפתות והעמידה בסימן שאלה את המשך הפיתוח וההשקעות ברפת, וזאת אגב מבלי שהצרכן ראה הורדת מחירים על המדף. חשיפה נוספת עלולה לבוא לידי ביטוי בהשפעתם המכרעת של אירועים בינלאומיים כדוגמת חרם הסחר שבין רוסיה ומדינות האירו".
אתה מרכז צוות מקצועי בכיר שכולל גם את רחל בורושק מהתאחדות חקלאי ישראל, לירון תמיר ממועצת החלב, אפרים עזרא מההתאחדות ועוד לטובת המשא ומתן עם המדינה. על מה הצוות אמון?
"הצוות בודק, ממפה ומשווה את המודלים והפתרונות המוצעים, בוחן משמעויות ורגישויות של התחזיות הנגזרות מכל פתרון ומכין את הרקע העובדתי, תחזיות נגזרות של המודלים ואת התשתית התיאורטית-כלכלית למו"מ. הצוות בנוי מאנשים בעלי ניסיון רב והכרה מעמיקה ורבת שנים של תהליכים שקרו וקורים בענף החלב ובענפי חקלאות נוספים בארץ ובעולם ובעלי הבנת הצרכים של החקלאים ברמה הפרטנית והלאומית. אני רואה באנשים אלה חוזקה נוספת של הענף. שיתוף הפעולה בצוות מצוין, אנו עובדים בהרמוניה מעולה מספר חודשים בנושא ההסכם החדש, חילוקי הדעות מביאים רעיונות יצירתיים ותמיד הסכמות בסופן ומקווים, שבסופו של יום נראה תוצאות טובות".
שאלה אחרונה, איך אתה רואה את הענף בכלל ואת ההתאחדות בפרט ב- 2030 ?
"במסגרת הסיורים המקצועיים שביצענו בחו"ל אחד הדברים הבולטים שראינו היה, שכמעט בכל המדינות, יצרני החלב מאוגדים בתאגידים כאלה ואחרים. הדבר מחזק את יכולתם להתמודד עם סביבה כלכלית משתנה, מגדיל את הוודאות של הרפתן הבודד ומאפשר בשל כך המשך השקעה ופיתוח. אנו סבורים שהקמת תאגיד יצרנים הינו צו השעה ומתכוונים לבחון את הנושא לעומקו בשנה הקרובה. בנוסף עומדת על הפרק הקמה של מערכת ניהול מרכזית הכוללת תוכנת ניהול וספר עדר מהמתקדמות בעולם, הקמה של מערכת הדרכה חדשה וצירוף כוחות חדשים לטובת פעולות אלה. מכל אלה אני מאמין של- 2030 נגיע עם ענף משגשג, תאגיד יצרנים משמעותי והתאחדות מגדלי בקר מקצועית שנותנת את השירות הטוב בעולם".