בדיוק לפני שנה בנאום פתיחת הכנס הצהרתי על הליכה לתהליך יזום ותכנית להסדרת הענף לשנים רבות כשהדגש הוא על תנאי וודאות.
בימים אלו אנו עסוקים במשא ומתן בדיוק בנושא זה. אנשי ענף החלב שקדו במשך שנה שלמה על הכנות קדחתניות והכנת חומרים, לימוד תרחישים אפשריים ובעיקר, שמנו דגש על תפיסת עולם ענפית הנכונה לנו. זאת בנוסף למסלול של שכנוע משרדי ממשלה, שלעיתים בהינף יד משתמשים בחוק ההסדרים בכדי להסדיר את ענף החלב, שיטה שהביאה תוצאות רעות לחקלאות ולהתיישבות.
יושבים למו"מ
כיום, שנה אחרי, אני יכול לומר בסיפוק כי יש תוצאה למאמץ שלנו וכולם יושבים לשולחן ומנסים להגיע להסכמות באשר למה נכון לצרכן הישראלי, ליצרנים, למחלבות ולענף החלב כולו. יש לציין כי בכל שלב של אי הסכמות אפשר להפסיק את התהליך, אך במקרה שכזה אף אחד לא יוכל להגיד שלא רצינו ולא ניסינו.
דובר רבות מדוע תהליך יזום שכזה, יש בו יתרון מובהק ולמה בשנה הבאה קיימת אופציה שנהיה במקום טוב יותר, עוד לפני סיום הסכם לוקר. אם נתמקד יותר, הרי הדיון הוא בעצם על מנגנון מחיר המטרה בואכה 2019 . יש לזכור כי שנת 2017 האירה פנים לענף, ההתייעלות הרב שנתית, ישור הקו המקצועי, תנאי סחר הוגנים ונורמאלים המאפשרים לנו לחשוב ולתכנן נכון ולא תחת לחץ, הניבו שנת חלב טובה לענף.
הוודאות בענף החלב היא קריטית, בעיקר כשהממשלה טוענת כי "אפילו בגז לא נתנו וודאות עם השקעות של מיליארדים". נכון שיש לנו משימה קשה מאוד אך האפשרות היחידה שלנו היא להוכיח מעל כל ספק לשרי הממשלה ולשכנע את הממשלה כי רק משטר התכנון ומנגנון מחיר המטרה הוא המודל הנכון הכלכלי עבור ענף החלב הישראלי.
השוואות לאירופה לא מיטביות עם התפיסה ההיסטורית של אגף התקציבים באוצר, אך הכיוון המסתמן הוא חיובי. יש לזכור כי רמת ההשקעות בענף ירדו ב- 2017 בהשוואה ל-2015 ו- 2016. כשאנו באים לבחון את המצב הרי שהשחיקה בהון העצמי באה לידי ביטוי ומאוד מורגשת. אין ספק כי השחיקה בהון העצמי באה כתוצאה מהסכם לוקר ולכן ככל שנקדים להגיע להסכם, הענף יחזור להשקיע במלוא הקיטור ונשמור על וודאות כלכלית שהיא הכרחית
לענף.
החלק השלישי באסטרטגיה שלנו, הרצון לשמור על הרפתות בעלות מכסות נמוכות בענף, ברצוננו לשמור על כמות היצרנים ויצירת צמיחה חדשה של רפתות חדשות מחייבת אותנו להכליל מנגנון תמיכה המאפשר לרפתות אלו להישאר חלק מהענף וזאת בניגוד להסכם לוקר בו רק נכתבו כותרות בהקשר זה. המטרה הפעם היא להגדיר במדויק הליך של תמיכה מול הליך צמיחה של רפתות אלו בגישה המאפשרת גם ליצרנים הקטנים להמשיך ולפעול ולהתפתח.
וודאות והשקעות ומנגנון תמיכה הינם הבסיס של כל הסכם
אני בדעה, כמו גם רבים מעמיתיי, כי יוקר המחייה של המשק הישראלי לא יפחת בגלל הסדר ענפי בענף החלב, ההשפעה של הפחתת מחיר היא על 340 ₪ בשנה לצרכן [החלק היחסי של החלב הגולמי]. תנאי בסיסי מבחינתו של שר האוצר הוא "הסכם רק בתנאי של הפחתת מחיר ברורה אצל הצרכן" . מהלך זה מאפשר רעיונות מצידנו כיצד לטפל בסוגיה זו ומאפשר הסכם כולל בענף כולו. התפיסה "אנחנו בשרשרת הכי חלשים" לא תופסת במשא המתן הנוכחי, אין הסכם עם טיפול רק בחלב גולמי וזו בשורה חשובה ועל כולנו להפנים אותה!
הפחתת המחיר מול גידול בצריכה ובביקושים היא מתמטיקה פשוטה. בנוסף להשקעות משמעתיות ניתן להגיע להסכם מטיב וטוב כלכלית והחיפוש אחר הנוסחה הנכונה נמצא כעת במלוא עוצמתו. פתיחה נוספת של היבוא בהחלט אפשרית בתנאי של גידור ברור של הכמות והשנים, תוך הסתכלות אחראית
מאוד על המחלבות. בסופו של יום אסור לנו לפגוע בהם דרמטית כי התוצאה תהיה פגיעה בנו. הפחתת מחיר בנוסף לפתיחת יבוא שניהם באופן מוגבל הם איזון נכון לכל הסכם עתידי. מתווה עקרונות המוצג אושר במוסדות התאחדות
ובכל ממשקי הענף הנוספים. זה בהחלט המקום לציין כי המרחק להסכמות הינו רחוק וצריך לומר בהגינות כי קיים סיכוי סביר לחלוטין בו לא נגיע להסכמות אך אנו שמור על הדיאלוג ובכל מקרה ובאם יהיה צורך, נגיע רק בסוף 2018 שוב למשא ומתן.
המרכיב העיקרי בסיכויי הצלחה הוא, ההסכמות פנימיות אך לצערי הרב ולמרות תהליך הסכמות של שנה, יש בקיעים ופרצות המקשים להתרכז במשימה המקצועית ומושכים את האנרגיה שלנו להתעסקות בפוליטיקה פנימית.
קיימים ניסיונות ליישור הקווים אך לא על חשבון הסיכוי ודרך ניהול המשא ומתן של ההסכם. אני מאוד מקווה שביחד נצליח במשימה הניצבת מולנו והיא, הגעה להסכם טוב עבורנו שיצעיד את הענף קדימה תוך וודאות ובטחון כלכלי.
תפילתי היא כי בכנס הבא נמצא את עצמנו עם הסכם טוב ועם ענף מתפתח בו השיח יהיה על צמיחתו של הענף ועל אופי עתידו.
כנס פורה ומעניין לכולם.
אביתר דותן
