ח"כ איתן ברושי, מהמחנה הציוני, חבר קיבוץ גבת ושימש בעבר במגוון תפקידים מרכזיים בתנועה הקיבוצית כולל מזכיר התנועה. כמי שמכיר היטב את ענפי החקלאות על שלל
הבעיות, מבין ח"כ ברושי כי השנים הקרובות יעצבו את מראה החקלאות בישראל. כחבר אופוזיציה, נאבק ברושי בהחלטות ממשלה שלדעתו גורמות לנזק לחקלאות ולחקלאים.
ענף החקלאות בישראל עובר משבר קשה בשנים האחרונות ומאות חקלאים נוטשים את הענף, מי האשם ומה ניתן לעשות בכדי להציל את החקלאות בישראל?
"יש מגוון גורמים לקשיים בענפי החקלאות, במרכזם השחיקה שבמעמד החקלאות וההתיישבות שעיקרה בגלל מדיניות שגויה של הממשלה, חוסר תכנון וחוסר יכולת לתאם בין משרדי הממשלה השונים. הדבר החשוב ביותר הוא לא מי אשם, אלא מה נעשה מכאן ואילך. יש להכין תכנית רחבה להצלת החקלאות ע"י שינוי סדרי עדיפות והקצאת משאבים. לאחרונה הצעתי במליאת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית להצלת החקלאות בישראל. ביוזמת יו"ר הקואליציה הסכמתי לשנות את ההצעה להצעה לסדר ולהעביר את הדיון לוועדת הכלכלה בראשות חברינו ח"כ איתן כבל ועל דעתו. הועדה תקדיש מספר דיונים יסודיים למשבר החקלאות והמים. ייבוא מופרז, שערי המטבע, טרור חקלאי, פערי התיווך, משבר במשק המים, ירידה בייצוא, מחסור בעובדים זרים ועוד – כל אלה מאיימים לחסל את החקלאות בישראל ומתחייבים דיונים יסודיים בעניין ופעולות משמעותיות. יש פעולות ספציפיות שיש לקדם בהקדם על מנת לחזק את הענף: קידום חוק השקעות הון בחקלאות בהיקף של לפחות 150 מיליון שקל, לאפשר לקרן נזקי טבע לבטח חקלאים מפגיעות פשיעה חקלאית בעלות של 60 מיליון ₪ בשנה והבטחת הייצוא החקלאי בעלות של 30 מיליון ₪ בשנה".
מי אשם ביוקר המחיה ובמחירי הירקות והפירות הגבוהים פי כמה וכמה מאירופה?
"זה כבר ברור שלא החקלאים אשמים ביוקר המחייה בישראל. עלויות העבודה והמים בישראל גבוהות במיוחד ויש לפעול כדי להוריד אותן. כמובן שפערי התיווך גם מעלים את המחירים בצורה דרמטית. התמיכה הממשלתית בחקלאות בישראל מגיעה לכדי מחצית התמיכה הממוצעת הקיימת במדינות OECD וממשלת ישראל מייבאת תוצרת חקלאית ממדינות שמסבסדות את החקלאות באחוזים גבוהים בהרבה. אפילו מהלכים הרסניים כמו הייבוא המוגזם לא מוזילים את התוצרת לצרכן אלא רק מעשירים את הסוחרים. על אף כל זאת החקלאים בישראל מספקים תוצרת חקלאית במחירים תחרותיים מאוד ובאיכות גבוהה ביותר".
חייבים לשמור על יכולת הגידול החקלאי המקומי
לח"כ ברושי יש דעה נחרצת באשר לייבוא והטיפול הממשלתי בנושא. גם הטרור החקלאי אינו נעלם מעינו ויש לו ביקורת קשה על הטיפול הממשלתי בעניין.
מה דעתך על הייבוא ההולך וגדל, בעיקר כשמדובר ממדינות שכנות ומתוצרת באיכות ירודה?
"העליתי מספר פעמים בכנסת את הבעייתיות הגדולה בכך שהחלטות בנושא ייבוא, מכסות ומסים נקבעות באופן עצמאי על ידי שר האוצר והוא אפילו לא מחויב להתייעץ עם שר החקלאות. במשרד האוצר לצערי לא רואים היום חשיבות בחקלאות מקומית. מבחינתם שכל בריכות הדגים בעמק בית שאן יתייבשו ושכל הבשר שלנו יגיע מאניית המשלוחים ישר למשחטה. אסור למדינת ישראל לסמוך על השכנים שלנו בייצור מזון טרי עבורנו ואנו חייבים לשמור על יכולות הגידול החקלאי המקומי".
הטרור החקלאי פוגע קשות בחקלאים וגורם לנזקים בעשרות מיליוני שקלים, מדוע המדינה לא פועלת ומה ניתן לעשות?
"ממשלת ישראל מפקירה את המרחב הכפרי. כוחות הביטחון שלנו יודעים להגיע לכל מקום בעולם כדי למנוע פגיעה בישראלים אבל כאן הם מגלים אזלת יד קשה. זה לא תמיד בגלל שאין רצון, אלא גם עניין של משאבים. יש לקבוע קווים אדומים להוצאת כוחות ביטחון מהמרחב הכפרי, יש להכיר בפגיעות כפשיעה לאומנית, יש לאפשר לקרן נזקי טבע לבטח את נפגעי הטרור החקלאי, להקים מערך זיהוי גנטי לבעלי החיים ויש עוד פעולות שלא את כולן נפרט כאן. אי מניעת הטרור החקלאי יכול להיות המסמר האחרון בארון הקבורה שבונה הממשלה לחקלאות במדינה. בנוסף, זה עלול לדחוק את החקלאים מהאדמות בקווי הגבול ובפריפריה. זה איום ביטחוני ואסטרטגי למדינת ישראל ודורש טיפול יסודי וסדר עדיפויות נכון".
ח"כ ברושי: "ענף החלב חייב תכנון מקצועי ארוך טווח"
ענף החלב נמצא בתקופה מהחשובות ביותר, ההסכם המתגבש מול הממשלה, עתיד הרפתות המשפחתיות ועוד. ח"כ ברושי בהיר מאוד ודבריו נאמרים בסינרגיה עם קברניטי הענף, השאלה האם הממשלה תקשיב גם.
כיצד ניתן לשמור על ענף החלב בישראל במבט על הנעשה באירופה לאחר ביטול המכסות ומחיר המטרה?
"ענף החלב באירופה בהיסטריה מוחלטת, החוסר בחמאה פוגע בשווקים באירופה עמוקות. פתיחת השוק הרוסי מחדש ליבוא תביא לחוסר משמעותי באירופה ולעליית מחירים דרמטית. כל זה לא מחזיר לדיון את נושא משטר התכנון אלא ההפך מקבע אותו גם כמודל הכלכלי הכי נכון לניהול ענף חלב. ישראל המדינה עם הכי פחות מחסור בחלב והיצע החלב. במקביל לרמות הביקושים רק תכנון מקצועי וארוך טווח יודע לטפל במשברים מסוג זה".
בכל שנה נסגרות עשרות רפתות משפחתיות, מה ניתן לעשות בכדי להציל את הרפת המשפחתית?
"יש להפריד בין שני תרחישי פרישה. תרחיש ראשון במועד פתיחת רפורמה גדולה כמו הסכם לוקר ובו מתן מענק משמעותי לפורשים, ושני ברמה שנתית מסיבות של חוסר בדור המשך, חוסר יכולת להמשיך ולפתח בגלל רמת השקעות והסיכונים הגדולה של הענף ובעיקר חוסר יכולת להתחבר לשותפויות ואיחודים מסוגים שונים. אגב, בהשוואה לעולם ישראל ממוקמת בתחתית הטבלה של סגירת רפתות ובכל הסכם חדש יש לקיים מנגנון תמיכה לחלשים".
בתקופה זו מתנהל מו"מ בין ראשי ענף החלב, לבין משרדי האוצר והחקלאות, לגבי הסכם ארוך טווח, מה מבחינתך הם הקווים האדומים בהסכם עתידי?
"הביטוי קווים אדומים הוא נכון לישיבות פנימיות כהכנה למשא ומתן. לכן אתייחס דווקא לקווים החיובים אותם אנו רוצים בהסכם. שמירה על משטר התכנון ומנגנון מחיר המטרה. הסכם ארוך טווח המבטיח וודאות בעולם של
השקעות ארוכות טווח. צריך להימנע מניסיון של משרדי האוצר והחקלאות ליצור לבטל את התכנון בענף החלב תמורת השקעות ותקציבים מיוחדים. מענקי מדינה משמעותיים לשמירת החקלאות. טיפול משמעותי ומיידי ברגולציה,איכות סביבה,צער בעלי חיים,עובדים זרים, שותפויות,הוזלה של תשומות ועוד. הסכם המבטיח מצד אחד הוזלה של החלב הגולמי ומצידו השני מבטיח פיתוח ופרנסה מכבדת".
ליצרני החלב טענות קשות על בירוקרטיה היטלים ורגולציה השוחקת את הרווחים, כיצד אתה מתמודד מול טענות אלה מול משרדי הממשלה?
"יש למצוא את האיזון בין צרכי המדינה הנגזרים מהיטלים ויבואו לידי ביטוי בפיקוח ובקרה, מחקרים וכו', לבין התמחיר של שירותים אלו. אין שחור ולבן ולכן העיסוק בכך חייב להיות על בסיס מקצועי טהור. משרדי הממשלה לא
יכולים לקחת היתרי העברה של בקר במחיר כמעט מופקע ובמקורות אלו לבצע שימושים אינם קשורים לענף הבקר. זה לא יתכן. חקלאי מוכן לשלם עבור שירות מקצועי ואדיב וזמין שהוא מקבל".
מדוע קולו של הלובי החקלאי בכנסת לא נשמע יותר בהתחשב במצב החקלאות בישראל?
"הלובי חזק גם לפי דעתם של בעלי ניסיון מהעבר וגם ביחס לשנים הקודמות. יש לו נציגים רבים, אבל בסופו של דבר הממשלה קובעת מדיניות ויש לה רוב. הלובי החקלאי בכנסת מצליח הרבה פעמים לשפר את מצבם את החקלאים בישראל, אך השחיקה בחקלאות היא נגזרת של החלטות ממשלה ופחות של האופוזיציה. לא תמיד שומעים על הדברים כי התקשורת עוסקת בנושאים אחרים שנתפסים כיותר פופולאריים. לצערי לעתים מעדיפים להתעסק בפרובוקציות של ח"כים מאשר בנושאים חשובים לאזרחי ישראל כמו החקלאות. הלובי החקלאי יזם את כל הדיונים בנושא הפשיעה החקלאית, בנושא הייבוא ובעוד נושאים קריטיים נוספים. אין ספק שנדרש שיתוף פעולה טוב יותר של התנועות המיישבות, הארגוניים החקלאיים והארגוניים הכלכליים למען חיזוק החקלאות והמרחב הכפרי. לעתים יש להחריף את המאבקים".
כנציג הקיבוצים והמושבים בכנסת, איך היית מגדיר כיום את מצב הקיבוץ בישראל והאם קיימת סכנה לעתיד ההתיישבות?
"יש שחיקה גדולה במעמד החקלאות וההתיישבות והממשלה לא עושה מספיק כדי לשמור על היישובים במרחב הכפרי ובקווי הגבול. הפקעת הקרקעות ומדיניות הממשלה השגויה ביחס לחקלאות מביאים משבר אמיתי ומסוכן. יש להפסיק את הקפאת הבנייה בקיבוצים ולאפשר גידול וצמיחה אחרת העתיד יהיה אפילו קשה יותר. עלינו לחזור אל עמדות ההשפעה. ההחלטות החשובות היום כבר לא נקבעות בקיבוצים ואפילו לא במועצות, אלא בכנסת. ולכן עלינו לשוב ולהשפיע בממשלה, בכנסת ובמפלגות בצורה חזקה יותר".
האם אתה אופטימי לגבי עתיד ענף החלב והחקלאות?
"אני בהחלט אופטימי אך אופטימיות היא לא תכנית עבודה ולכן לצד האופטימיות גם יש צורך לרתום את כלל הגורמים למען חיזוק החקלאות וההתיישבות. ענף החלב, כמו שאר ענפי החקלאות שלנו, הוא אחד מחלונות הראווה של מדינת ישראל בכל העולם. בטחון אספקת המזון ואיכותו בכל מקום ובכל מצב לא נופלים מהשמיים. הם מגיעים מענף חזק ומקצועי ובמיוחד מרפתני ישראל שהם מהמקצועיים בעולם. אני מברך את כל הרפתנים שעושים עבודה נפלאה, ואת מיכל קראוס מנכ"לית מועצת החלב ואביתר דותן מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר והחלב