יואל זילברמן, מייסד ומנכל מנכל השומר החדש: "קיימת מצוקה גדולה בשטח והרגשה של אין דין ואין דיין"

הטרור החקלאי שהפך זה מכבר למכת מדינה, אינו פוסק לרגע. רק בחודש האחרון נרשמו עשרות רבות של אירועי גניבה, פריצה, הצתה ופגיעה קשה בביטחון האישי ונזק כלכלי כבד, לחקלאים בכל רחבי הארץ. יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל "השומר החדש", אומר לנו: "מצב השטח נמצא במצוקה, אין ספק בזה, אנחנו רואים את הגניבות הקטנות והשחתת השדות במגמת עליה והמצב קשה ומורכב מאוד".

לצד כל החדשות השוטפות את ישראל, נושא הטרור החקלאי כמעט ולא מקבל 'זמן תקשורת' אך שלא יהיה ספק, הטרור החקלאי ממשיך לפגוע בחקלאות הישראלית ולאיים על עתידה. בשיחה עם מנכ"ל השומר החדש, אגודה הפועלת ימים כלילות, לעזור לחקלאים בכל רחבי הארץ, בהתמודדות מול הטרור החקלאי, אומר לנו יואל זילברמן "בסוף החקלאי, היכולת שלו לשרוד קיומית הולכת ונעשית קטנה יותר, הדבר יוצר תחושת ייאוש קשה מאוד והמחיר לזה הוא מחיר קשה.
גם ככה מצב החקלאות לא נמצא בשיא וזאת בלשון המעטה, אם תוסיף לזה את הטרור החקלאי והפגיעה הכלכלית הקשה והמתמשכת, נקבל תמונת מציאות ישראלית בלתי סבירה". מנכ"ל השומר החדש מוסיף ואומר "לצערי זו אחת הסיבות שהדור הצעיר נמנע להיכנס לענף החקלאות, הצעירים רואים את המתרחש, הם מבינים את המצב ומודעים לקושי הרב מול מציאות עויינת שכזו, גם כך קשה מאוד לגייס צעירים לחקלאות והטרור החקלאי לא תורם לנושא זה"..

הזנחה בטיפול בגניבות 'הקטנות'
אגודת השומר החדש פועלת בעיקר עם אלפי מתנדבים הפרושים מהצפון הרחוק ועד הערבה הדרומית. יואל "תשמע, סוגיה נוספת שהיא בעייתית מאוד היא קיצור השירות בצה"ל דבר שצמצם מאות תקנים במג"ב ובנוסף לזה בגלל בעיה מערכתית, בכל נושא גיוס המתנדבים, נוצר משבר קריטי ובמקום מאות מתנדבים מגויסים עשרות בודדים מה שמחליש את תשתית האכיפה".

על האווירה בשטח אומר יואל: "תראה, בשטח האווירה לא טובה, יחד עם התובנה שחייבים ערבות הדדית והתגייסות משותפת למאבק בלתי מתפשר בפשיעה. נוצר מצב שהמשטרה נכנסה בעל כורחה, כי למג"ב אין מספיק כוח אדם למרות מאמצים גדולים שנעשים שם. יש לציין כל תחום הגניבות הקטנות, שם בעצם מתחיל הטרור החקלאי ומשם זה מתפתח הלאה.
כשאנחנו מדברים על גניבות קטנות יש לזכור כי עבור החקלאי מדובר בגניבות גדולות, של עגלים ועגלות, כבשים, גדיים, ציוד חקלאי, פירות מהמטעים ועוד, עבודה של חצי שנה, עד שנה, יורדת לטמיון בלילה אחד, זה פשוט בלתי נסבל ועוד. המשטרה ממוקדת בגניבות הגדולות ולמעשה זנחה את הטיפול בגניבות הקטנות ובכך נוצר מצב לצערי של אין דין ואין דיין במצב הבסיסי". בנושא הטרור החקלאי יואל לא מהסס לומר "תשמע יש כאן בעיה של הסברה ועדיין יש הרבה עבודה לעשות והכי חשוב, לייצר בטחון כלכלי לחקלאים, זה דבר שהמדינה חייבת לתושביה ולצערי כיום זה לא המצב".

סכנה ריבונית למדינה
כיום אין בכלל ויכוח כי הטרור החקלאי מאיים לא רק ישירות על החקלאי אלא גם ואולי בעיקר על הריבונית היהודית בשטחי המדינה. אומר יואל "בפשטות, אנחנו צריכים להבין שהסכנה הגדולה ביותר למדינה, היא הסכנה הריבונית במדינה עצמה. כקצין במילואים אני חייב לומר לך כי ההפקרות השלטונית ואובדן המשילות והריבונות השטחי ישראל כמו גם נטישת הקרקע החקלאית היא אסון לאומי לדעתי שיגדל לקסטרופה לאומית בעשור הקרוב באם לא נפעל במהירות ובנחרצות. כמו שצה"ל רואה במילואים כוח אינטגרלי, כך באותה מידה צריך לייצר כוח מילואים, מתנדבים למג"ב ולמשטרה ובאופן הזה תתווסף תחושת משילות ובטחון לתושבים".
על מערכת המשפט ושיטת הדלת המסתובבת והקלות והמהירות הבה משוחררים עבריינים ממעצר כמו גם העונשים הקלים אומר יואל "בהחלט יש כאן בעיה קשה, אני מסכים אתך, כמות התלונות המגיעות לפרקליטות, הן כ-חמישה אחוז מסך המקרים וזה לפי דו"ח מבקר המדינה. העונשים קלים מדי בכל הרמות והגיע הזמן שהמדינה, כמדיניות תשנה את החוקים כי כיום העונשים על פשיעה חקלאית, פשוט לא
מרתיעים את הפושעים".

גיוס מתנדבים
אגודת השומר החדש מתבססת על המתנדבים שלה, יואל "ב 2014- גייסנו 11 אלף מתנדבים, בינואר 2018 גייסנו את אותו מספר, 11 אלף מתנדבים, כך שאני משתדל להיות אופטימי. כיום יש לנו כ 53- אלף מתנדבים הפרוסים בכל רחבי הארץ. בשנה האחרונה יצרנו תשתית שכמעט כל חקלאי שהתקשר אלינו קיבל מענה תוך 24 שעות". תקציב האגודה מתבסס על 35 אחוז מתקציב המדינה והשאר תרומות והכנסות עצמיות. באשר לעתיד אומר מנכ"ל ומייסד השומר החדש "הדגש למעשה הוא בשלושה מישורים:
א. להיצמד לאדמה ולחבר את הדור הצעיר לאדמה. דבר שלצערי אובד מהעולם.
ב. אנחנו חייבים לייצר תשתית שתחזיר את החקלאים לחקלאות.
ג. להתחיל להכניס מהלכים חדשניים לחקלאות שדרכם אפשר יהיה לחזק את החקלאים והחקלאות.
אלו צעדים ופעולות שחייבים להתמיד בהם למען העתיד של החקלאות בישראל, ענף שהוא הרבה יותר מ'רק' ענף כלכלי, אלא ענף ציוני חשוב לעתיד המדינה.

המפכ"ל אלשיך: "לפשיעה החקלאית יש משמעות אסטרטגית"
באירוע לגיוס מתנדבים למג"ב, אמר אלשיך כי על אף שמדובר ב"חלק זעיר מהפשיעה", מדובר "ברכוש שהכי קשה לאזרח לשמור עליו". לדבריו, "התוצאה היא שפשיעה חקלאית יכולה להפיל אדם בן לילה". מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך התייחס לתופעת הפשיעה החקלאית באירוע לגיוס מתנדבי "השומר החדש" של מג"ב, ואמר כי מדובר בתופעה עם משמעות אסטרטגית. "הפשיעה החקלאית היא אמנם רק חלק זעיר מהפשיעה, אך יש לה משמעות אסטרטגית. מדובר ברכוש שהכי קשה לאזרח לשמור עליו ולבטח אותו", אמר אלשיך .לדבריו "התוצאה היא שפשיעה חקלאית יכולה להפיל חקלאי בן לילה. המשטרה חייבת להתייחס אליה מעבר לחלקה היחסי".

ביטחון החקלאות הוא ביטחון המדינה: היכן המחויבות שלכם כלפינו? – אריאל בוקר
חקלאי, במדינה מתוקנת, מוטרד מדי יום מכמות הגשם, בריאות בעלי החיים וטיוב המזון שהם מקבלים. בישראל המציאות שונה בתכלית, כשהחשש מפריצות וגניבות הוא ממשי, תופעה ללא מענה ראוי – שפוגעת באזרחים שומרי חוק. עד שבירושלים יחליטו להחליט, הטרור לא ייפסק. וכן, זה טרור.

החקלאות בישראל נחלקת לשני תחומים עיקריים הקשורים זה בזה – חקלאות הצומח וחקלאות החי. שני תחומים אלה מספקים את ביטחון ישראל – ביטחון המזון וביטחון הקרקע והגבולות ("להב המחרשה יקבע את הגבול", לימד אותנו האתוס הציוני). החקלאות בהתיישבות, אם כן, מהווה היום את היישום המובהק של הציונות בעת הזו. חלפו ארבעה עשורים ו"החקלאי הפיקח" התפכח מחלום "הורה היאחזות" ופוגש במציאות העגומה; החקלאים נתקלים בפשיעה רציפה – בשפה התקשורתית קוראים לזה פשיעה חקלאית, שם מכובס למציאות שלנו, מציאות שבה אנחנו הולכים לישון ולא יודעים לאיזה בוקר נקום. חקלאי ממוצע בעולם טרוד בעיקר בכמות הגשם, בטיוב המזון ובבריאות בעלי החיים או הכנף שבאמתחתו. וזהו. הוא הולך לישון עם דאגותיו וקם בבוקר לחרוש את אדמתו או לאסוף את התבואה בזמנה. החקלאי הישראלי ישן וקם עם דאגה אחרת – לא מאימת איתני הטבע נחשוש, אלא מטבעו של האדם, החיה המסוכנת ביותר, שאיננה צפויה ומאיימת לפלוש לכל חלקה, לבזוז, לגנוב ולברוח עם החלום ועם הפרנסה שלנו.
הם גונבים הכול – ציוד חקלאי, בעלי חיים, תוצרת חקלאית, הצתות והשחתה. יש שיגידו שהפשיעה בחלקה בעלת מאפיינים לאומניים, אך אותנו זה פחות מעניין. משטרת ישראל הצהירה לא אחת שמבחינתה ביטחון קשור באופן ישיר בתחושת הביטחון. אם אדם לא יודע לומר שהרכוש שלו בטוח, אז המשטרה כשלה. אלו הגדרות שהניחו מפכלי"ם ומפקדי מחוזות, אין כאן חידוש מטעמי, אך ללא ספק יש כאן מחדל.
מטרתי אינה להאשים, באופן אישי עשיתי מעשה והתנדבתי ליחידת המתמי"ד, אני ועוד רבים מחבריי החקלאים הבנו שלא ניתן לשבת על הגדר. אם נמשיך לשבת עליה, גם אותה יחצו הגנבים ויברחו עם החלום לעשות חלקאות בטוחה.

היכן החובה המוסרית כלפי האזרחים?
במגזר הכפרי בזירת החקלאות אין משטרה, אך ישנו משמר הגבול שפעילותו מבוססת על מתנדבים (יחידות המתמי"ד). ואולם, לא ייתכן שביטחון המגזר הכפרי והחקלאי יתבסס על מתנדבים, לא ייתכן שעבירות רכוש ופשיעה חקלאית עוברות מתחת לרדאר. אם לא נשמור על החקלאות נפגע בציונות, נפגע במדינה. המשטרה היא לא רק לה"ב 433 ותמונות חוקרים בלבוש אזרחי פושטים על חנויות רהיטים בראשון לציון. למשטרה תפקידים חשובים, כמו גם למדינת ישראל, ויש חובה מוסרית כלפי האזרחים; לא ניתן לחבק את אימא אדמה, להילחם על כל שעל בה, ובאותה נשימה להפקיר אותה ואותנו, החקלאים.
הפשיעה היא לא חקלאית והפושעים לא רובין הוד, הם גונבים את מטה לחמנו. זו פשיעה אלימה, עבריינות פלילית, זהו טרור חקלאי. אני מבקש להפסיק להשתמש במושג "פשיעה חקלאית" – אנחנו רוצים להדביר את התופעה ולעתים חקלאים יודעים כי וירוס אחד יכול להחריב עדר שלם, ומזיק אחד יהרוס גידולים של עשרות שנים. יש דרך אחת לפעול – לחרוש את האדמה עד היסוד ולמגר את התופעה, שכן לא מדובר במכת טבע. אפשר וניתן לעשות זאת, זה רק ענייין של החלטה שלצערי טרם התקבלה במקום אחד – בירושלים.

הכותב הוא רפתן בשדה אילן שבגליל התחתון ודבריו פורסמו באתר וואלה