ענף הרפת נחשב למקום עבודה גברי, במונחים הבסיסיים שלו ואכן רוב המועסקים בענף הינם גברים. אך גם בענף הזה מתרחשת מהפיכה שקטה. יותר ויותר מנהלות רפתות ונשים בתפקידי מפתח עובדות בענף. 10 מנהלות רפתות פועלות בענף ברחבי ארץ ואפילו יש להן קבוצת ווטסאפ נשית לחלוטין. 'משק הבקר והחלב' בפרויקט חגיגי במיוחד, מצדיע לנשות הענף ומביא שלוש נשים המנהלות רפתות, כל אחת בדרכה וייחודה. מהערבה הרחוקה ועד לרמת הגולן, תקראו אותן ובעצם תקבלו תמונת מצב עדכנית של ענף החלב בישראל. נשים, מנהלות במגפיים.
הרפת המשותפת למושב מיצר וקיבוץ אפיק, נמצאת באזור שבתקופה זו של השנה, צבעוני ומוריק. ללא ספק מהאזורים היפים בארץ, נחלים שוטפים ועדרי פרות באחו, נוף היכול בקלות להילקח מגלויה מארץ רחוקה. שושי רז, מנהלת את הרפת מאוגוסט 2016 וקשה שלא להבחין בהתנהלותה השקטה והמחויכת "נשים מתנהלות אחרת מגברים בכל המובנים ומטבע הדברים זה מתבטא גם בניהול הרפת״.
שושי רז מתל קציר, 2 ילדים, בוגרת מאיר שפיה, התגייסה לנח״ל לגרעין תל קציר ומשנת 85 עובדת בענף הרפת, בתחילה בתל קציר, לאחר האיחוד עם מושב קשת המשיכה במושב. מאוגוסט 2016 מנהלת את הרפת המשותפת באפיק מיצר. מיד כשנכנסים למשרדים סמוך למכון החליבה, מבחינים ביד הנשית, הניקיון, הריח המבושם בשירותים, ההתנהלות של שושי מול העובדים וספקים. וזה מעלה אוטומטית שאלה בנושא הנשיות והעבודה ברפת. שושי מחייכת ״אני חושבת שיש בהחלט הבדלים בין ניהול גברי ונשי ברפת, בטח בנושא הניקיון והסדר, שזה לגמרי מובן. אני מרגישה גם שההתנהלות היא אחרת, או שונה, גם במובן היחס לבעלי החיים. היחס לפרות מבחינתי מאוד מאוד חשוב, אני שמה דגש בנושא זה, נשים מתנהלות אחרת מגברים בכל המובנים ומטבע הדברים זה מתבטא גם בניהול הרפת וכמובן שהכל נעשה במקצועיות ומבלי לוותר בשום נושא״.
ואיך היחס שאת מקבלת מהרפתנים בצוות?
שושי מחייכת ״אני שואלת כל עובד חדש אם יש לו בעיה בלקבל הוראות מאישה, בגדול, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ופחות במשחקי אגו. העבודה עניינית ופחות מביאים סיפורים מהבית, יש כאלה שחולקים על הניהול שלי אך לא בקטע שוביניסטי. יש משהו אחר בניהול נשי בענף כמו רפת. מה שכן, אני משתדלת לפעול פחות מהבטן ויותר לפעול רציונלית, זה חלק מהמסע שלי״.
הדברים החשובים ברפת מבחינתך?
״שני נושאים עיקריים, רווחת הצוות ורווחת בעלי חיים. חשוב מאוד שהצוות ירגיש שייך, מתוגמל, אנחנו שמים דגש במיוחד על לימודי המשך, סדנאות וקורסים, הרגשת הביחד הינו אלמנט חשוב ביותר מבחינתי. מבחינת בעלי החיים, תנאי המחיה, המזון, מים והיחס שלנו אליהן, לתת אליהם את הביטחון, השקט ויחס חם וטוב, זה דבר המשפיע ישירות על תנובת החלב ואיכותו״.
יש כאן בעיית כוח אדם קשה במיוחד?
״בעיית כוח האדם היא בעיה מאוד קשה, החיפוש אחר עובדים הוא תמידי. אולי בגלל המרחק והמיקום שלנו, בכל מקרה, זו בהחלט בעיה שאיתה אנחנו מתמודדים על בסיס יום יומי כמעט. יש בעיה של כוח אדם, בעיה של מקצועיות
ומציאת האנשים המתאימים. זה נכון שנושא כוח האדם זו בעיה בכל הרפתות אך בגלל הריחוק שלנו, ההתמודדות כאן קשה יותר".
בעיה נוספת, השפכים?
"כן, בהחלט, בעיית השפכים זו אחת הבעיות הקשות שלנו. נכון לעכשיו אין פתרון וגם הפתרונות שיש אינם פתרונות כוללים העשויים לפתור את הבעיה. כרגע הרפת מחוברת למתקן ביו גז שזה פתרון טוב אך מוגבל בכמות השפכים שניתן לשלוח. אנחנו כרגע בדיונים בנושא, נכון לעכשיו, אין לנו תשובה מוחלטת. מקווה שנמצא את הפתרון ההולם לבעיה כי אנחנו נמצאים באזור טבע ירוק וכל פתרון חייב לקחת בחשבון את השמירה על איכות הסביבה שלנו״. באשר למזג האוויר באזור אומרת שושי ״באשר לכמויות החלב הרי שבהחלט שיש יותר יציבות משאר חלקי הארץ אך עדיין חם כאן בקיץ, יש כאן רוחות מזרחיות מאוד חזקות וכמובן יורד הרבה גשם. בקיץ אנחנו מצננים 3 פעמים ביום בין החליבות שהדגש הוא על שעות הערב. אנחנו משתמשים במאוורר הליקופטר של בולטק, הם מצוינים״.
ומה באשר למזון?
״אנחנו שותפים בתכנון המנות ביחד עם סטיבן רוזן, כעת בעקבות השינוי במדיניות התשלומים יש שאלות באשר לתכנון המנה, אך זה בנוהל״.
איך את רואה את ההסכם מול הממשלה?
״תשמע, יש לזה שני צדדים , מצד אחד צריך לדאוג לרפתות המשפחתיות, אך מצד שני, חייבים לשמור על התכנון כך שבעצם תלוי את מי שואלים, אין ספק שההסכם פוגע ברווחיות וחייבים לשמור על הרפתות בפריפריה אך יש את עניין שמירת המכסות והתכנון. ההסכם לא צריך לפלג בין המושבים לקיבוצים אלא כולם צריכים לעבוד ביחד ולהגיע להסכם טוב עד כמה שניתן לכל הרפתות״.
