הזוג נחמיה וליאורה עסיס גרים משנת 82 במושב אבני איתן, לזוג 6 ילדים, 9 נכדים שחלקם הגדול בחר להישאר במושב. לרפת המשפחתית הקטנה היסטוריה מפוארת מספרת ליאורה וממשיכה ״הסבא גד החל את הרפת בשנות החמישים עם שתי פרות בשם עתידה ומגשימה. ואנחנו זוכים להגשים חזון רב שני וכיום יש לנו כבר דור רביעי במושב". הרפת הוקמה בשנת 84 אומר נחמיה ומוסיף "התחלנו עם מכסה של 160 אלף ליטר ולאט לאט זה גדל עד 740 אלף ליטר כיום וכ 70- חולבות הנחלבות על ידי 2 רובוטים. לפני עשר שנים הכנסנו את הרובוט הראשון ולאחר מכן החלטנו על הפיכת הרפת לתיירותית״. החלב מועבר למחלבות רמת הגולן ולרפת יש עובד זר אחד. ליאורה, בעבר מורה לתנועה אומרת ״אם לא היתה הרפת התיירותית היינו לדעתי סוגרים את הרפת כבר מזמן.
נחמיה בעל ידיים טובות, בנה בעזרת הבנים והחתנים את כל הפרויקט ולמרות שאין הנחתום מעיד על עיסתו, הרי שהתגובות על הרפת נהדרות והאנשים מאוד מרוצים". במקום פעלה חנות בגדים שהפכה לסטודיו ליוגה ואז, בשיפוץ האחרון המקום הפך לאולם הרצאות וסרטים, או איך שהוא נקרא אולם 'מוווו בי'. מייד כשמגיעים למשק המשפחתי הקטן אי אפשר שלא להתפעל מהמקום המטופח, היפה וניכר כי יש כאן אנשים האוהבים את המשק שלהם ואת עבודתם. ליאורה "תראה, באמת מזל שלנו שלנחמיה יש ידי זהב, בנוסף לשיפוץ שהוא עשה כאן בעזרת הילדים, הרי שמקום המחסן הישן, הקמנו חדר חביצה שבו יש סדנאות גבינה והמבקרים חווים חביצת חמאה ושותים שוקו".
אך למרות נחמדותם של בני הזוג שקבלו אותנו בשתיה ותמרים, הביקורת נשמעת ולא במרומז. ליאורה מספרת בעצב "תראה, מתוך 14 רפתות במושב נשארנו רק 4 וזה בעצם הסיפור של הרפת המשפחתית בישראל, סיפור עצוב מאוד. המון עסקים משפחתיים נסגרים כי המדינה מעדיפה לייצר יותר ולשלם פחות ומי הכי נפגע, החקלאי, אנחנו לצערי האחרונים בשרשרת המזון וככה זה נראה״.
איך הרפת הרובוטית?
נחמיה ״זה נכון שהרובוט לא תפס בארץ, אך אני מרוצה מאוד מהרובוט במצב הרפת שלנו כיום. אני יכול להבין כי אנשים לא אהבו את הכוננות 24 שעות אך מבחינתנו הרובוט מתאים
לפיסת העולם שלנו ולרפת התיירותית שלנו.
המדיניות הממשלתית לא ממש עוזרת?
ליאורה ״לצערי המדיניות כאן במדינה היא לסגור את הרפתות המשפחתיות, המדינה מונעת על ידי הון שלטון. תראה מה קורה כאן, הפסקנו לייצר והפכנו לספקולנטים. אנחנו חייבים לפחות להמשיך ולייצר מזון כי בלי ייצור מזון אין לנו זכות קיום והחקלאות חשובה לקיומנו כאן".
קשה להיות רפתן, חקלאי?
נחמיה ״כן, מאוד קשה מפני שכל פעם יש גזירות חדשות וכל מיני תקנות והתייעלות דבר הפוגע ברווחיות שהולכת ונשחקת. המדינה מאוד מקשה על החקלאי ולצערי נדמה כי הממשלה מעדיפה שלא תהיה כאן חקלאות. אני מקווה ומאמין שלפחות התכנון והמכסות יישארו. לא תמיד יוקר המחיה תלוי ברפתן ואם לומר את האמת, במרבית המקרים, לא הרפתן ולא החקלאי אחראי על יוקר המחיה״.
עתיד הרפת המשפחתית?
ליאורה ״היום לצערי העתיד מעורפל, לא רוצה להיות נביאת שקר אבל כמו שזה נראה הדור הבא הולך לחיות על אבקת חלב".
