במאי 2015 החל לפעול פרויקט ערבה וזאת לאחר בעיות ומשבר כלכלי בחלק מהרפתות בערבה.
כיום, ניתן לומר כי הפרויקט מצליח והתוצאות העסקיות מראות על שיפור של 100%
מאז מאי 2015 פועל פרויקט ערבה ב 7- רפתות ובסיכום ביניים של הפרויקט ניתן לומר כי ההצלחה הפתיעה אפילו את מפעילי הפרוייקט. אמנון בר פלד "אנחנו נמצאים בסוף שנת 2016 שזו בעצם השנה הראשונה המלאה של פרויקט ערבה. כיום בעצם ניתן לראות תוצאות עסקיות, כלל המשקים הראו שיפור ברמה של מאה אחוז. כל משק בחר לשתף פעולה בפרויקט בתחומים שיותר התאימו לו. כיום 7 קיבוצי הערבה משתתפים בפרויקט וכל משק בוחר לעצמו את השירותים.
בתחילת הפרויקט היה צורך לבניית יחסי אמון בין הצדדים וכיום ניתן לומר כי היחסים טובים והצדדים משתפים פעולה בצורה טובה ולטובת הרפתות. פרויקט ערבה החל לפעול במאי 2015 לאחר שחלק מהרפתות בערבה נקלעו לקשיים כלכליים. קדם לתחילתו של פרויקט ערבה, עבודה שנעשתה במועצת החלב לבדיקת הסיבות למשבר הכלכלי אליו נקלעו חלק מהרפתות בערבה.
חיבור בין הנהלות המשקים לרפתות
אמנון בר פלד "אחד מהצרכים שעלו בתחילת הפרויקט היה נושא של סככות ושטחי צל. כיום לאחר תהליך ארוך ובסיוע גורמים רבים כמועצת החלב, התאחדות מגדלי הבקר, אושר מענק של 2 מיליון שקל וכבר כיום, לאחר 4 חודשים אני יכול לומר שיש כבר מספר רפתות שכבר ביצעו בפועל את הקמת הסככות וממתינים למענק". אמנון מליחי, רפתן וותיק, תושב צופר וממובילי פרויקט ערבה המקדיש לנושא יומיים בשבוע אמר לנו "אחד הדברים החשובים שקרו בפרויקט הזה, אנחנו דאגנו לחיבור בין הנהלת הרפת לרפת עצמה. כיום מרכזי המשקים הינם פקטור חשוב בכל החלטה כלכלית המתקבלת ברפת והיה חשוב לנו הקשר אתם. כיום אני שמח לומר לאמר כי הצלחנו להביא את כל האנשים לתודעה על חשיבות הרפת במשק ושיתוף פעולה מוצלח בין הרפת והנהלת המשק".
סיכום השנה וחצי האחרונות?
מליחי: "חלק גדול מהמשקים נעשה ליווי מקצועי ושותף לאורך כל הדרך וכמובן מי פחות מי יותר. ברמה העקרונית יש היענות בקרב הרפתנים ומרכזי המשק ובהרגשה שלי אני מאוד אופטימי והמבחן האמיתי יהיה בשנה הבאה, 2017
יש לזכור כי בשנה האחרונה נעשו השקעות גדולות ברפתות כמו, הצללות, שיפור תנאי מחיה של הפרה ובנוסף קניית ציוד חקלאי מתקדם. בסופו של דבר ולמרות כל הקשיים, אם רפת מתנהלת בצורה טובה ויעילה, זו הכנסה טובה למשק, בטח במקום כמו בערבה שהאפשרויות לפרנסה מצומצמות ואת זה מתחילים להבין במשקים".
עיקר הבעיה זה בעצם הריחוק ועלויות השינוע?
"אכן העלויות יקרות מאוד, ברוב התחומים אנו מוציאים מכרזים, לא כולם מתחברים לזה, אבל ברמה מי שעושה את זה במסגרת הפרויקט מרוויח בגדול. רק לדוגמא, מחיר הקש בשנה שעברה היה 650 שקל לטונה ובחלק מהמשקים הצלחנו להביא את הקש במחיר של 520 שקל לטונה".
ההצלחות של הפרויקט ?
מליחי: "מהירות ההצלחה הפתיעה אפילו אותנו, כיום הרפתות נמצאות במקום אחר ושפרו את הרווחיות בצורה משמעותית והמגמה מאוד חיובית. כיום אין רפת שסיימה את השנה שלה בגירעון ועל כך אנו שמחים. הפרויקט ממשיך גם בשנה הבאה ומקווים להמשיך בהצלחה".
אמנון בר פלד: "אני מאוד שמח על שיתוף הפעולה של מרכזי המשק והרפתנים, זה עניין קריטי להצלחת הפרויקט בכלל והרפת בפרט. אנו רואים שהמרכזי משק מאשרים השקעות ברפתות והתהליך הינו חיובי והרפת הופכת להיות ענף משמעותי בקיבוץ".