תופעת הפשיעה החקלאית כבר יצאה מזמן מגבולות הפשיעה הפלילית והפכה למכת מדינה ויש מי שיאמר כי זוהי תופעה מאיימת על עצמאות המדינה, לא פחות. המספרים היבשים קשים, כמעט בלתי נתפסים, הנזק הישיר נאמד בעשרות מיליוני שקלים בשנה. הביטחון האישי, כלכלי של החקלאים נפגע בצורה אנושה. וכן, אפשר כבר לקרוא לילד בשמו, מרבית הפשיעה החקלאית מבוצעת על ידי בני מיעוטים, ערבים ושוהים בלתי חוקיים. החקלאים גם מפנים טענות קשות למערכת החוק והמשפט הנוטה לשחרר במהירות הבזק עצורים בשיטת הדלת המסתובבת…אנחנו במערכת 'משק הבקר והחלב' החלטנו להקדיש זמן ומקום, לתופעה קשה זו ודווקא בתקופת חג הפסח שהוא גם חג החירות, הגיע הזמן שממשלת ישראל, תצא למלחמה כנגד הפשיעה החקלאית. פרויקט מיוחד בשיתוף ארגון השומר המביא את המספרים, השמות, הפתרונות והתגובות.
מנכ"ל השומר החדש יואל זילברמן: "מטפלים רק בקצה הקרחון"
זה לא סוד כי ארגון השומר החדש הוקם ופועל במקום בו נכשלה המדינה. בראיון מיוחד, מדבר מנכ"ל הארגון על תופעת הגניבות, על הסכנות שהיא מייצרת ועל התקווה שממשלת ישראל, תבין את הצורך הדחוף בטיפול שורש בבעיה המאיימת לא רק על חקלאי ישראל, אלא על בטחון ישראל.
יואל זילברמן, הוא איש עסוק, בכל לילה יש אירועי פריצה, גניבה, או ניסיונות לפגיעה ברכוש וציוד חקלאי. יש לזכור כי אמנם מדובר בפשיעה חקלאית, או כמו שאמר לי מושבניק וותיק, "הפריצות הן גם לדירות, לבתים שלנו והפגיעה היא לא פחות משמעותית". מנכ"ל השומר, יואל זילברמן, אמנם אופטימי אך גם לדבריו התופעה היא הרבה יותר מקשה ונכון לעכשיו מטפלים רק בקצה הקרחון, "המדינה חייבת להתגייס בעוצמה ולטפל בשורש הבעיה", כך מנכ"ל ארגון השומר החדש.
איך היית מגדיר את המצב העכשווי בתחום הפשיעה החקלאי?
"לפני 10 שנים זה לא עניין את אף אחד בשום צורה ואף אחד גם לא דיבר על זה. המאבק הזה לפני 10 שנים התנהל ברמה של סרטים וברמה של גורמים בודדים אם זה חקלאי בודד, או יישוב בודד או בקיבוץ בודד שנלחם שהצליח לגרד סיקור כזה או אחר שתמיד גם היה ברמה הפרטנית האישית ולא ברמה הכלל הארצית. והמהלך הזה עכשיו הפך להיות למשהו שהוא יותר ברמה המשותפת, ברמה הלאומית ולא רק הפרטנית".
ומבחינת החומרה, האם זה מחמיר או התופעה במגמת ירידה?
"שנת 2015 ותחילת 2015 היו השנים הכי קשות מבחינת גניבות בעשר שנים האחרונות ויש לזה גם הרבה סיבות, זה קשור לעובדה שהרבה מכוחות המשטרה הלכו לאזור ירושלים בגלל כל אינתיפאדת הסכינים ודברים מהסוג הזה שהרבה שוטרי מג"ב היו באזור. אז הייתה נוכחות משטרתית הרבה
יותר נמוכה. ושצריך לזכור לצד הדבר הזה שיש גם המון סגירות של המון משקים לאורך השנים. למשל רק בערבה נסגרו 30% מכמות המשקים ב 5 השנים האחרונות כך שיש הרבה פחות מאיפה לגנוב. מצד שני יש פה מודל עסקי של חקלאי שלא קיים בשום מקום אחר בעולם – אחרי 12 שעות של עבודת חקלאות אתה צריך לעבוד עוד 12 שעות בעבודת שמירה. הדבר הזה לא קיים בשום מקום בעולם לא בסקוטלנד, לא באיטליה ובשום מקום בעולם המערבי. ושהעולם המערבי רוצה לייצר חקלאות שהיא פרודוקטיבית והיא רווחית אז כל ההוצאות הנוספות האלה מגדירות ומשנות את המשחק, כלומר הן יוצרות את הסיכוי לרווח או להפסד. ובמקום הזה נוצר מצב שהחקלאי הוא שוקת שבורה ואין להם שום אמצעים להגן על השטחים שלהם שנמצאים בשטחים הפתוחים ונראה שהמדינה לא לקחה על עצמה את האחריות
לטפל בנושא הזה בצורה רצינית".
איך באמת המדינה מתמודדת מול גלי הפשיעה?
"תראה, בתקופה האחרונה היה מעצר יוצא דופן שמעורר תקווה לעתיד. שה מעצר חשוב של פרוטקשן נגד גניבות והשתלטות על הקרקע. ובאמת מעניין מאוד איזו תגובת שטח תהיה לאירוע הזה מצד שני זה קורה בכל הרבה גזרות אחרות שהדבר הזה לחלוטין הוא רק קצה הקרחון, כלומר הקרחון מתחת לפני המים הוא אדיר ממדים אז מטפלים בקצה שלו זה נראה טוב ושהנה מטפלים בבעיה אבל בסופו של דבר לא מטפלים באמת בבעיה האמיתית"
המדינה חייבת להשקיע משאבים במיגור התופעה
בארגון השומר מודעים לשטף האירועים הבלתי נתפס, המתרחשים על בסיס יומי, בכל רחבי הארץ. זה כבר מזמן לא רק פשיעה פלילית אלא סכנה אמיתית לעתיד המדינה, לא פחות. כך אומרים לנו מתנדבים בארגון הפועלים יומם וליל.
אז מה ניתן לעשות בכדי לטפל בבעיה, כנראה שלא מעט. אך נכון לעכשיו, המדינה מתעלמת מהבעיה והמשאבים המוקצים לטיפול בבעיה, לא פחות ממגוחכים.
אז מה ניתן לעשות כדי להילחם בפשיעה החקלאית?
"הסיפור של הפשיעה החקלאית צריך לחלק אותו לכמה חלקים, הראשון, צריך לייצר כלים לחקלאים שיאפשרו להם לחיות חיים נורמליים ושיהיה להם יותר חדוות עבודה ושמחה בתוך המקצוע שהם נמצאים בו ולמנוע את תהליך ההתשה שנמצאים בו כבר עשרות של שנים, עם מודל עסקי בלתי אפשרי. ויש ירידה משמעותית בכמות המשקים וזה עוד ירד אם לא יהיה שינוי. דבר שני, המדינה חייבת להגדיר שהיא צריכה להשקיע בזה משאבים גדולים ולהגדיר שהיא עושה תהליך עומק של חינוך מחדש. לחנך את הציבור ולהסביר על חשיבות הקרקע, שמירת האדמה חשיבותה של החקלאות, ולתת את הכלים עבור אותם החקלאים כדי שהחקלאות תהיה טובה יותר. כמו כן לאכוף את הפשיעה ולתת יותר אפשרויות ביטוח לחקלאי. כדי שהדבר הזה יקרה המדינה צריכה לעודד מעורבות חברתית יותר גדולה ולגייס כוחות שיטור כדי
לפתור את הבעיה".
האם אתה מסכים עם המשפט שאמר לי חקלאי כי "הפשיעה הזו מאיימת על עתיד המדינה"?
"החקלאים הם השומר בשער והם החומות ששומרות על הקיבוצים והמושבים בעיקר בפריפריה.. דרך העיסוק שלהם הם שומרים ומגנים על האזורים המיושבים האורבניים.וכשהחומה הזו נפרצת אנו יודעים להגיד שבאזורים שלמים בארץ הגניבות והפריצות לבתים ולישובים הוא דבר של יום ביומו והפך להיות לשגרה יומיות. וכן הפריצה בשטח הפתוח משפיעה ונותנת תחושה של חוסר ביטחון וחוסר אנושיות בחברה. בסופו של דבר, הכל מתחיל בשטח הפתוח והמדינה חייבת לגלות מחוייבות גדולה יותר להגנה על תושביה".
איך אתה צופה את העתיד לאור המתרחש?
"אני אופטימי, אחרת לא הייתי כאן, אני צופה עתיד מצוין וטוב, אנחנו רואים מעורבות חברתית הולכת וגדלה. אנחנו ארגון שלפני 7 שנים היינו ארגון של 1000 מתנדבים והשנה אנחנו מגיעים כמעט ל 40,000 מתנדבים. ובשנה הקרובה אנחנו צופים כבר להגיע ל 50,000 . העורף האזרחי והסיוע האזרחי הולך וגדל בצורה מטורפת. ובנוסף, מתפתחים מערכים טכנולוגיים שיוכלו לסייע עוד יותר ומגיעים אנשי כנסת, מובילי דעת קהל ואנשי תקשורת ולומדים את
הדבר הזה ומבינים שזה בנפשם. אני צופה שהעתיד נראה ורוד במיוחד שצעירים מתנדבים ותורמים ובמבינים את החשיבות".
