למי שלא בקיא במספרים ובנתונים, הרי שמדובר בלא פחות ממכת מדינה. והדבר החמור ביותר, הקלות הבלתי נסבלת של הענישה הקלה ושחרורם של העבריינים. רק מדיניות ממשלתית תקיפה ובלתי מתפשרת, תעצור את מכת המדינה הנקראת פשיעה חקלאית. להלן טיפה בים המספרים והנתונים שחלקם מתפרסמים לראשונה. ואיזה מסכנים החקלאים.
בשנים 2011-2015 נפתחו במשטרת ישראל 5,239 תיקי חקירה בגין פשיעה חקלאית. ניכרת ירידה הדרגתית במספר התיקים, מ 1,229- תיקים שנפתחו בשנת 2011 ל 811- תיקים בשנת 2015 . נתונים אלו אינם כוללים את הפשיעה הבלתי-מדווחת – נושא שעלה באופן קבוע בשיחות עם נציגי ארגוני החקלאים.
נתונים מרכזיים
סוג הפשיעה החקלאית הנפוץ ביותר הוא גניבת צאן ובקר. בשנים 2011-2015 נרשמו 1,322 אירועי גניבה מסוג זה. באירועים אלו נגנבו 18,0866 ראשי צאן ובקר. כ 5,142- מהם נתפסו בעקבות פעולות מג"ב.
רק כשליש מהפשיעה מדווחת
מנתוני ארגון השומר החדש, עולה כי החקלאים מגישים תלונה למשטרה בגין כ 25%-15%- מאירועי הפשיעה החקלאית, וכ 85%-75%- מהאירועים אינם מגיעים לידיעת המשטרה. הנתונים נרשמו במחוז דרום ובמחוז צפון שבהם הארגון פועל, והם כוללים עבירות מסוגים שונים, למשל הצתה, גניבת בעלי חיים ותוצרת חקלאית אחרת, השחתת גדרות, הסגת גבול, והרעלת בעלי חיים. בין החשודים בכלל תיקי הפשיעה החקלאית, הכוללים בעיקר עבירות שנעשו על רקע פלילי, היו בשנים 2011-2015 399 חשודים יהודים ב 737- תיקי חקירה, 1,269 חשודים ערבים ישראליים ב 1,309- תיקי חקירה ו 355- חשודים פלסטינים ב 350- תיקי חקירה.
למה החקלאים לא מדווחים?
סיבות אפשריות לאי-דיווח של חקלאים על פשיעה חקלאית בשטחם עלו גם בדיוני וועדת הפנים והגנת הסביבה: רוב המשקים החקלאיים אינם מבוטחים מפני גניבות, אלא רק מפני נזקי טבע. הסכמתה של חברת ביטוח לבטח משק חקלאי מותנית בהתקנת אמצעי מיגון והתרעה ואילו עלותן של מערכות אלה גבוהה מאוד.
ענישה בלתי-מספקת שנקבעת בבתי המשפט
מעטים הם העבריינים שמוגש נגדם כתב-אישום, ומעטים עוד יותר הם הנענשים ענישה מרתיעה.
הצתות
על פי נתוני משטרת ישראל, בשנים 2011-2015 נפתחו 35 תיקי חקירה בגין הצתות, אולם ככל הנראה מספר ההצתות גדול בהרבה. עדות לכך עולה מנתוני ארגון השומר החדש – על פי הנתונים, שנאספו בשנת 2015 בלבד, היו לפחות 333 אירועי הצתה (נתונים אלו נאספו באזור הצפון והדרום בלבד). עדות נוספת לכך היא העבודה עדות לכך שבשנת 2014 נפתחו במשטרת ישראל רק שלושה תיקים בגין הצתה 164 . עם זאת, משנתון המשרד לביטחון הפנים עולה כי בשנת 2014 היו בישראל 28,543 שריפות בשטח פתוח שהן כ -%65 מאירועי השריפה באותה שנה. יש לתת את הדעת לפער בין המספר הקטן של תיקי חקירה שנפתחו בגין הצתה (כאמור שלושה תיקים בשנת 2014 ו 35- תיקים בכלל השנים 2011-2015 ) לבין מספר השרפות בשטחים פתוחים בישראל.
בארגון השומר החדש מעריכים כי עלות כיבוי הצתה בודדת נעה בין אלפי שקלים לכיבוי הצתה על ידי צוות כיבוי בסיסי, לבין מיליוני שקלים עלות הפעלת מטוסי כיבוי וכמה צוותי כיבוי.
מבקר המדינה – לעשות יותר
דוח מבקר המדינה "סוגיות בתחום הפשיעה והביטחון השוטף במגזר הכפרי"- נקודות מרכזיות שהוזכרו:
ב 11- תחנות משטרה, מתוך 22 תחנות הפועלות במגזר הכפרי, היקף הקריאות שבהן הגיעו ניידות המשטרה למקום האירוע באיחור, בהשוואה לנדרש על פי הנהלים, או שלא הגיעו כלל, היה -10%-37% מהקריאות. מבקר המדינה מעלה את האפשרות שקביעת סדר הכוחות של משטרת ישראל נעשתה ללא ניתוח של הצרכים המבצעיים, וכתוצאה מכך היקף הכוחות שהוקצה למגזר הכפרי אינו מאפשר זמן הגעה סביר למקום האירוע.
המשטרה אינה רושמת את מספר הפריטים הנגנבים, ואף לא את שווים. לכך יש השפעה כל יכולתה לאמוד את הנזק הכלכלי שגורמת הפשיעה החקלאית. לכך תתכן השפעה על הקצאת כוחות על ידי המשטרה.