מנהל השירותים הווטרינריים הוא אחד מהתפקידים החשובים והרגישים במשרד החקלאות, תפקיד המשפיע באופן ישיר על כל מגדלי בעלי החיים, יבוא מזון, מספוא ובעלי חיים. תפקיד בו כל החלטה עשויה לעלות כסף רב למגדלים, או לחילופין, לחסוך להם בהוצאותיהם. ד"ר גלאון, נחשב למנהל יוזם, מעורב ומשפיע, שקיבל החלטות רבות במהלך 6 השנים האחרונות. יש לו דעה נחרצת כיצד אמורים להיראות השירותים הווטרינרים בנושאים שעל הפרק. ד"ר שלמה גראזי, רופא ראשי ליבוא וייצוא משמש כמנהל השירותים הווטריניריים עד לסיום תהליך מינוי מנהל השו"ט הבא.
בתקופתך נעשו פעולות להגברת עצמאות ואחריות המגדל, האם תוכל להרחיב?
״השירותים הווטרינריים אמנם חלק ממשרד החקלאות אך יש להם גם אג׳נדה עצמאית כשהמטרות העיקריות בה הן; קידום בריאות הציבור, וקידום בריאות ורווחת בעלי החיים. מטבע הדברים כשהמציאות משתנה גם השירותים הווטרינריים משתנים וניתן לומר כי בשש השנים האחרונות פעלנו רבות להגברת העצמאות של מגדלי הבקר. לדוגמא, סימון הבקר נעשה כיום רק על ידי המגדלים עצמם, ובשנה האחרונה הופעל יישומון המאפשר למגדלים לבצע העברת בקר בין משק למשק או ליעדים אחרים במחשבם האישי בצורה פשוטה ומהירה. כמו כן החל תהליך לפישוט וצמצום עלות אגרות עבור שירותים. במניעת מחלות חיסון החובה היחיד שנשאר כיום הוא פה וטלפיים וזאת מתוך מדיניות של מתן חופש בחירה והחלטה למגדלים על חיסוני רשות מתוך הכרה ביכולתם להיות עצמאיים ואחראים על בריאות העדר״.
בריאות ורווחת הבקר כחלק מהטרנד העולמי?
״כן, בהחלט. תחום רווחת בעלי החיים עלה בצורה דרמטית בתודעה הציבורית בשנים האחרונות וזה בהחלט מצריך היערכות חדשה ושינוי ביחס המגדלים. השירותים הווטרינריים הכינו, תוך דיון עם נציגי מגדלים, וטרינרים, שה"מ
והאקדמיה, ובסיוע הלשכה המשפטית, טיוטת תקנות אחזקת עגלים העוסקות בתנאי השיכון, הגידול והסימון. אני מקווה כי בקרוב יוגשו התקנות לאישור הכנסת. בנוסף הוקמה וועדה מייעצת לשר החקלאות לעניין צער בעלי חיים. הוועדה מורכבת מנציגי משרדי ממשלה, האקדמיה ונציגי ציבור, כולל נציג מגדלי הבקר. הוועדה הוקמה בעקבות החלטת ממשלה שאימצה את המלצות וועדת לוקר בעניין סמכויות רווחת בעלי החיים, שקבעה כי הסמכות בעניין צעב"ח תישאר בידי משרד החקלאות, אך תוך דרישה למספר פעולות ושינויים מוגדרים לקידום משמעותי של נושא זה. חשוב לי לומר כי האחריות ליישום היא קודם כל של המגדל עצמו; להכיר את התקנות ולפעול לפיהן תוך הצבת סטנדרטים גבוהים. המגדלים חייבים להיות מודעים לחשיפות גבוהה של הנושא בתודעה ובתקשורת ולפעול בהתאם״.
ובאשר למחלות?
״רפת החלב בישראל היא בחזקת "וילה בג'ונגל"; החזקת בקר רגיש ברמת ייצור גבוהה בסביבה זו היא אתגר משמעותי. מזה שנים ונכון להיום אנחנו עדיין תחת איום מתמיד של מחלת הפה והטלפיים, הן מזנים מוכרים והן מזנים פחות מוכרים ולכן יותר מסוכנים, החודרים מעת לעת מעבר לגבול, מהמדינות שכנות ומהרשות הפלסטינית. זה איום שכנראה גם ימשיך לאורך שנים ולכן חשוב להמשיך לחסן באדיקות נגד מחלה זו ולבצע מעקב רציף. יש עוד מחלות המגיחות מעת לעת כמו קטרת העור וקדחת קיקיונית, או מחלות העלולות לזלוג מעדרי הצאן לבקר כגון ברוצלוזיס״.
למה בעצם לא מפריטים את חיסון הפה הטלפיים?
״הרעיון מוכר ועולה מעת לעת מזה עשרות שנים. ניתן להפריט את החיסון נגד פו"ט בענפים מסודרים כגון רפתות החלב. ניתן להאציל את סמכות החיסון לווטרינרים פרטיים תוך פיקוח ומעקב צמודים של השו"ט, כמקובל בכל המדינות המפותחות. פעולה זו גם תקל על הרפתנים וגם תאפשר לשו"ט להפנות את משאבי כוח האדם שיתפנו למשימות פיקוח ומעקב חשובות אחרות.
לאחרונה מדובר רבות על השימוש בתרופות ותכשירי הדברה, עמדתך?
"זהו ללא ספק אחד הנושאים החשובים הנמצאים בסדר היום שלנו כיום, וברמת דחיפות טיפול גבוהה. אומנם לפי סקר השאריות השנתי במזון מן החי המצב של שאריות תרופות ותכשירים במוצרי מזון בישראל הוא טוב מאד. אך עם זאת
קיימת בעיה חמורה של יצירת עמידות כתוצאה משימוש מופרז באנטיביוטיקה, כולל בבקר. עמידות לאנטיביוטיקה גורמת לבעיות ביכולת הטיפול בבני אדם, חלק מהסיבות לעליה בעמידות קשורה לשימוש הרחב בבע"ח, ולכן הנושא
בעל חשיבות עליונה. המדינה ביחד עם המגדלים יצטרכו לנקוט בצעדים להפחתת השימוש בתרופות אנטיביוטיות ואחרות, וגם כאן נדרשת הבנה של המגדלים לחשיבות העניין ולשיתוף פעולה. מגדלי בע"ח בישראל נחשבים למשתמשים כבדים בתכשירים אנטיביוטיים בהשוואה ל למדינות מפותחות אחרות. נכון לעכשיו משרד החקלאות בשיתוף עם משרד הבריאות מכינים תקנות חדשות להידוק הפיקוח על אופן השימוש ומציאת דרכים לצמצום השימוש בתרופות במשקי
בע"ח.
יבוא בעלי חיים הינו נושא הגורר לא מעט תרעומת?
״מדיניות היבוא נקבעת לפי סטנדרטים בינלאומיים הנקבעים ע"י ארגון בריאות בעלי החיים העולמי .OIE בשנים האחרונות יש דרישה מסחרית וממשלתית לפתוח עוד ועוד מדינות לייבוא בקר וצאן לישראל. כל מדינה חדשה נבדקת לפרטי פרטים טרם אישורה, וההחלטות אם להתיר יבוא או לא, ובאילו תנאים, מתקבלות על פי ניתוח סיכונים מסודר. לשירותים הווטרינריים אין מעורבות בקביעת מכסות או שיעורי מכס. אך נערך מעקב צמוד וקפדני על הבקר והצאן הנכנסים לישראל למניעת מחלות ושמירה על רווחת בעלי החיים הן בארץ המוצא והן בהובלה לארץ, ובמידה והסטנדרטים לא נשמרים אנחנו לא היססנו ולא נהסס לסגור מדינות ליבוא כפי שסגרנו יבוא צאן מרומניה או כפי שסגרנו את הובלה האווירית מאירופה״.
נושא שחיטה שחורה?
״בשנים האחרונות בעזרת חקיקה, פיקוח, אכיפה ושיתוף פעולה עם המגדלים נרשמת ירידה משמעותית בשחיטה השחורה של בקר, וחשוב להמשיך ולצמצם אותה הלאה. זה צריך לכלול גם שחיטה לעובדים זרים או לעדה כזו או אחרת. חשוב לזכור כי אירוע נקודתי שייחשף לציבור עלול לגרום נזק תדמיתי וכלכלי חמור לענף כולו״.
איך השירותים הווטרינריים נערכים לשנים הקרובות?
״ראשית אני מאחל בהצלחה לד"ר תמיר גושן שנכנס לא מכבר לתפקיד החשוב כ"מנהל השירותים הווטרינריים בשדה", לד"ר שלמה גראזי שמונה כמנהל שו"ט בפועל ובהצלחה למנהל השו"ט שאני מקווה שייבחר וימונה בעתיד הקרוב. בשנים הקרובות השירות הווטרינרי יצטרך לשדרג את יכולות המעקב הפיקוח והניטור כנגד מחלות ואיומים קיימים ומגיחים. לפתח תכניות מגירה ותכניות להתמודדות ושליטה ומניעת התפשטות במקרה של חדירת איומים אלה. וכמובן לפעול בשיתוף פעולה עם המגדלים לשמירה על בריאות, רווחה וייצור איכותי בפינת העולם המורכבת שבה אנו חיים״.
ד"ר גלאון יעבור תקופת צינון של שנה מהתפקיד ולאחריה מקווה להישאר בתחום. "אני מקווה למצוא תפקיד מאתגר בתחום ובהחלט מעוניין להשתלב בעשייה מקצועית או ציבורית בארץ ובעולם".
לסיום מבקש ד"ר גלאון לומר "אני מאחל לשירותים לשמור על הקיים ולשפר אותו ולזכור כי בסופו של דבר שילוב אינטרסים חשוב מניגוד אינטרסים ויש לפעול במשותף למען ההצלחה של השירות ושל הענף כולו".