החורף בנגב המערבי, מגדיר מחדש את היופי המדברי ההופך בבת אחת לגוונים של ירוק הצובעים את כל האזור. הדרך לקיבוץ עלומים, מדגישה, שוב, עד כמה הנגב יפה, אזור שלא זוכה להערכה המגיע לו ובטח לא להשקעות ותקציבים כראוי לחבל ארץ המתוח לאורך גבול ומשמש משכן להתיישבות העובדת ולעיירות פיתוח.
קיבוץ עלומים נוסד בשלהי 1966 וחגג יובל לפני שנה. זה הקיבוץ האחרון שעלה לקרקע בנגב המערבי, קיבוץ שהוא מעין קיבוץ אחות לסעד שהוקם לידו. קיבוץ עלומים נוסד על ידי בני גרעיני נח״ל מתנועת בני עקיבא בשיתוף גרעיני עולים חדשים מהתפוצות. זהו קיבוץ שעדיין נלחם על רצונו להתפרנס מחקלאות ויחד עם זאת מפתח ענפים נלווים כמו תיירות תעשיה זעירה ועבודות חוץ. עדיין קיבוץ שיתופי, 190 חברים. וחברי הקיבוץ לא מתכוונים לזנוח את החקלאות ורואים חשיבות עליונה בהתיישבות בנגב.
חברי עלומים, אנשי אדמה, סובלניים, לא רואים בעין יפה את ההקצנה בישראל ורואים בהתיישבות ובציונות ערכים עליונים. אבי פריימן, מנהל הרפת למעלה מ 35- שנים, חבר קיבוץ מדור הביניים, משלב בין ניהול הרפת ועבודת חוץ באמבר כאיש קשרי לקוחות ושיווק באזור הדרום. פריימן "כל בוקר אני מתחיל ברפת ואחרי זה יוצא לשטח להמשך עבודה מול רפתנים״.
על מכת המחלות הפוקדת את האזור אומר פריימן ״הקירבה לרצועת עזה חושפת אותנו למחלות שונות ומשונות וחוסר היכולת לשיתוף הפעולה עם השירותים הווטרינריים ברצועה מדאיג מאוד. נכון להיום אנחנו מתמודדים באזור עם פה וטלפיים וברוצולוזיס ומתנהלים לפי כל תנאי הבטיחות הביולוגית וכמובן בקשר ובהנחיית השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. אך עצם העובדה שמחלות יכולות לעבור מעזה לישראל, זו בעיה קשה שאנחנו כמדינה חייבים להתמודד ולטפל בה".
תקופה של חוסר וודאות
זוהי ללא ספק אחת מהתקופות המאתגרות ביותר לענף והרפתנים חייבים להיות אנשים אופטימיים במיוחד על מנת לשרוד את התקופה הלא ברורה. אבי פריימן אומר לנו כי גם ברפתות הקיבוציות מרגישים את החשש והדאגה מפני העתיד. כמו כל ענף כלכלי, הרפת הישראלית חייבת יציבות, אומר לנו אבי וממשיך "וכמו כל הרפתנים גם אנחנו נמצאים כעת באי וודאות ולכאורה אנחנו עדיין לא בדיוק יודעים מה יהיה בעתיד מהבחינה הכלכלית, תכנונית וכמובן מבחינת ההשקעות. זה לא סוד כי משק החלב חייב להיות מתוכנן ואנו צריכים להיערך מראש לכל תרחיש ואני מקווה שהקברניטים יביאו לנו הסכם טוב שידאג להמשך קיומו של הענף ולפרנסתם בכבוד של היצרנים המעטים שנותרו״.
אתה בוודאי מודע כי עיקר החשש הוא ברפתות המשפחתיות?
״תשמע, אני יכול להבין את הרפתנים המשפחתיים, לממשלה יש רצון שלא תהיה רפת מתחת למיליון וחצי ליטר על מנת לייעל את הייצור ובשורה התחתונה להוזיל את המוצרים לצרכן. אלא שמניסיון העבר וההווה, מטפלים בחוליה הלא נכונה והחלשה מבחינה כלכלית. שוב מטפלים בחקלאים במקום לטפל ברשתות ששם בעצם שורת הרווח הגדולה, אך קל יותר לטפל בחקלאים מאשר בטייקונים.
אני בהחלט מבין את הדאגה של הרפתנים ברפתות המשפחתיות״. באשר לרפת עלומים אומר אבי ״רפת עלומים נחשבת למוצלחת מכל הבחינות ומיצובה בכלכלת הקיבוץ חשובה מאוד וזאת למרות המצב הלא ברור. אך אנו ברפת ממשיכים לעבוד ולקוות לטוב״.
התובנות שלך לרפת מוצלחת?
״ללא ספק ולפני הכל, כוח האדם, המשאב האנושי. העובדים ברפת חייבים לאהוב את הרפת ואת העבודה. זו עבודה קשה, שבעה ימים בשבוע ורק אנשים המוכנים לעבוד קשה, יכולים להצליח. דבר נוסף, הצלחת הרפת תלויה בתשומת לב לפרטים הקטנים כגדולים ושאיפה למצוינות. יחד עם זאת ידוע לנו כי הן ברמה העולמית ולצערנו גם ברמה הארצית, צעירים לא מגיעים לענף והאופק בענף הוא לכיוון רובוטיקה והתייעלות בכוח אדם״.
הזנה?
אבי ״תכנון המנות נעשה על ידי תזונאי של אמבר, מרכז המזון המקומי מספק את כל צרכי הרפת ושלוחותיה. רוב המספוא ייצור מקומי והמזונות המרוכזים נקנים בשוק החופשי. השקענו רבות במרכז המזון ויכולות אכסון כי אנו מאמינים שמזון הינו המרכז בכל רפת, הן במובן הכלכלי והן במובן של איכות החלב״.
מה באשר למערכות שפכים ברפת?
״מתוכננים לעמוד בתנאי איכות הסביבה. כרגע יש מט"ש מקומי וכשנבנה מכון בעזרת השם, תהיה מערכת מודרנית לטיפול בשפכים״.
צינון?
״אנחנו עושים מאמץ גדול לייצר חלב עודף בקיץ על ידי כיוון המלטות ומערכות צינון מתקדמות. כמו חצר צינון ייעודית וצינון משלים בחצרות".
מרגישים כרסום בריווחיות?
״השנה החולפת היתה שנה טובה לענף אך עיקר הבעיה כפי שכבר ציינתי, היא חוסר הוודאות לגבי העתיד״. ב 2019- מסתיים חוק החלב והענף חשוף למתווה חדש ואני מקווה שיביאו לנו הסכם טוב"
טרור חקלאי?
אבי ״כולנו סובלים מטרור חקלאי ומקומה של הרפת לא נפקד ועגלות ועגלים שאתה עמל שנים על טיפוחם נגנבים באישון לילה. זה המקום להודות לאנשי מג״ב שעושים רבות למיגור התופעה. וגם כאן אני מצפה מהממשלה שתיתן רוח גבית תקציבית לעוסקים במלאכת השמירה והשיטור. צריך לזכור כי הטרור החקלאי פוגע קשות הן במובן הכלכלי והן במובן הביטחוני״.
ציפיות מהממשלה?
אבי ״אני מצפה שהממשלה תבין את חשיבות ההתיישבות והחקלאות בפריפריות ותיתן אופק כלכלי וודאות לענף החלב ולתת אפשרות להתפרנס בכבוד ליצרנים, שנותרו בענף המפואר הזה, שמכל העולם מגיעים ללמוד אותנו ולינוק מחוכמתנו״.
