כל הפוסטים בנגב
יצחק שרון: "לצערי הממשלה לא מעוניינת ברפתות משפחתיות".
ברפת יצחק שרון במושב בטחה, האופטימיות, איך לומר, כבר מזמן לא גרה שם. אך כך מתברר המצב ברבות מהרפתות המשפחתיות. ההרגשה שהם לא רצויים ולממשלה יהיה קל יותר בלעדיהם. יצחק שרון, רפתן וותיק ומוערך, בעל רפת שעל פי כל המדדים, נחשבת לטובה ואיכותית, מגרד משכורת ממוצעת במשק. ואם נוסיף לכך את המצב הקשה של שוק […]
אבי פריימן, רפת עלומים – "אנחנו כעת בתקופה של חוסר וודאות לגבי העתיד"
החורף בנגב המערבי, מגדיר מחדש את היופי המדברי ההופך בבת אחת לגוונים של ירוק הצובעים את כל האזור. הדרך לקיבוץ עלומים, מדגישה, שוב, עד כמה הנגב יפה, אזור שלא זוכה להערכה המגיע לו ובטח לא להשקעות ותקציבים כראוי לחבל ארץ המתוח לאורך גבול ומשמש משכן להתיישבות העובדת ולעיירות פיתוח. קיבוץ עלומים נוסד בשלהי 1966 וחגג יובל […]
אודי שהם: "רפת עושים באהבה או שלא עושים בכלל"
רפת קיבוץ סעד נחשבת לאחת מהרפתות הטובות ביותר בארץ, מזה שנים, מככבת הרפת בכל הטבלאות והמדדים. יום לאחר פיצוץ מנהרת הטרור, ירדנו דרומה, לאודי שהם, המנהל הוותיק של רפת סעד, יש משנה סדורה בנושא רפת מצליחה. הגענו לשמוע, להתרשם ולקבל טיפים ממנו, כיצד לתחזק ולעבוד למען רפת טובה ואיכותית יותר ולנסות לגלות את הסודות מאחורי […]
הלהיט החדש – התארגנות הרפתות המשפחתיות
זה לא מובן מאליו שבעלי רפתות משפחתיות מתארגנים ביחד, אם תרצו, זה כמעט נגד ה- DNA המושבי. אך הרפתנים במושבים הבינו בשנים האחרונות כי אם לא יתארגנו וישתפו פעולה ביחד, הסיכוי שלהם לשרוד במציאות הכלכלית המורכבת, נמוך ביותר. לאור ההצלחה בצפון, החלו רפתנים מושביים גם בדרום הארץ, לפעול להתארגנות משותפת אמנם קיימות התארגנויות במושבים, אך […]
סיור ברפתות: רפת רן כמשל
ערן ארז: "יש מספיק סיבות טובות, להשאיר את התכנון בענף" זה כלל לא מובן מאליו, שרפתני קיבוץ רביבים, המתמודדים מזה למעלה משנה עם מחלת הברוצלוזיס, חנכו לפני כחודש את אחד ממכוני החליבה הגדולים, המתקדמים והיפים בארץ. זה עוד יותר לא מובן מאליו האופטימיות של עובדי הרפת בכלל והמנכ"ל ערן ארז בפרט. הרפת מהגדולות והמוצלחות […]
מנהלות במגפיים – סילבי גרין, רפת אורים
הן אוהבות את ריח החציר בבוקר, מזהות את הפרות בשמן. יש להן ביקורת על ההתנהלות הממשלתית אך הן בטוחות כי הענף ישרוד כי הוא חשוב לכלכלת ישראל. הן מרכזות רפתות בדרום הארץ ("אל תקרא לנו מנהלות") ולא, אף מילה על פמיניזם, כמעט. יום בחברתן של שלוש נשים במגפיים. סילבי גרין, רפת אורים
רפת צאלים – הרפת הכי נשית בארץ
הכניסה לקיבוץ צאלים יפה, ירק וצמחיה, נוי פורח באמצע המדבר. רואים שזה מקום של אנשים שנטעו כאן את ביתם ואוהבים אותו מאוד. קיבוץ צאלים עדיין קיבוץ שיתופי למהדרין, מהמעטים שנשארו בארץ, חוץ מענף המזון. בחדר האוכל משלמים סכום סמלי, חדר האוכל פתוח לארוחות צהריים בלבד חוץ מארוחות שישי ופעם נוספת בשבוע. ענף גידולי שדה גדול, משותף עם קיבוצי גבולות וסופה, לול משותף עם חברת קורניש, ענף תיירות בצמיחה, מפעל ניסיוני למחזור פסולת אורגנית. מרכז פיתוח מכני גדול ובית ספר לנהיגה. כמו הקיבוץ, גם רפת צאלים מטופחת ונקיה ומבלי להיכנס לסוג של הכללה, היד הנשית מורגשת שם. ברפת צאלים כולם עושים הכל,
כנס רפתנים יד מרדכי
את שמואל בלברמן (שמיל) מיותר להציג, הרפתן הוותיק מניר יצחק, נחשב לאחד מהמוכרים בקרב אנשי הענף. בשיחה גלויה, הוא מדבר על החששות, העתיד והתקוות. שמיל, רכז התארגנות הרפתות ברמת הנגב גאה לומר כי "הביצועים שלנו הוכיחו כי אנחנו רמה אחת מעל כולם". בכנס הרפתנים שנערך ביד מרדכי החשש מהעתיד לבוא היה לשיחת היום, כמו גם […]
