צור יריב הוא אדם מפוכח, רפתן בן רפתן שכבר ראה כמעט הכל, הן בחיים ובטח בענף. הוא מודע לשינויים הגדולים, מבין את הצורך להסתגל, להשתנות ולהיערך לקראת עתיד לא ממש ברור. יריב לא חושש מעבודה אך הוא בהחלט חושש מהחלטות העשויות לפגוע ברפת שלו. שיחה במגפיים על עבר הווה ועתיד
צור יריב 52 ודור שלישי למייסדי כפר יהושע, ישוב מהוותיקים בעמק, סבא יצחק ביריביס ז״ל החל את הרפת עם פרה אחת בשנת 42 ואחריו הגיע אביו של יריב, קובי יריב, טייס קרב שבמקום ללכת ולעשות קריירה כטייס באל על הוא בחר בציונות, הלך לחקלאות וחזר למשק המשפחתי. יריב מספר "זה היה בשנת 61 אז היו כ 7- פרות ברפת, זו היתה תקופה שהרפת החלה להתפתח, במקביל הוקמה השותפות עם אח של אבי, רפי יריב. ומאז הרפת משותפת לשתי המשפחות, שותפות של 60 שנה, זה לא מובן מאליו אתה יודע״. המושב, כמו המשפחה המורחבת, עבר שינויים רבים וחקלאות כיום זו לא מציאה גדולה כדבריו. על ימיו בנער צעיר הוא מספר "אני גדלתי ברפת, מכיתה ו׳ עבדתי במשק, אז היו חולבים פעמיים ביום, אני חלבתי בחליבות ערב. לאט לאט נכנסתי לעניינים המקצועיים והרפת הפכה לחלק בלתי נפרד ממני ומהתבגרותי". יריב ממשיך ואומר "לאחר שסיימתי את הצבא, קצת טיילתי ולאחר תואר בכלכלה וחקלאות חזרתי למשק. התחתנתי עם יואלה, 4 ילדים. בין 1999 ל 2006- הייתי מרכז משק של הכפר וזה היה חתיכת פרויקט. ומאז 2006 אני ברפת ומשקיע בה את כל כולי".
כמה קשה כיום להיות רפתן במשק משפחתי?
״זה תמיד היה קשה אבל בעבר שכרה היה בצידה, ההורים שלי עבדו כמו חמורים אבל היה שכר. היום העבודה היא פחות קשה אבל היא מתמשכת סביב לשעון ויש לזכור כי יחסית זו רפת גדולה ולכן אין סוף לעבודה. מה שכן, האתגרים הניהוליים הרבה יותר גדולים ומתח הרווחים קטן יותר אם בכלל״.
אז האם יש עתיד לרפת המשפחתית?
״תשמע, זו כבר מזמן לא רפת משפחתית, המונח הזה לא נכון כבר. כשאני הייתי ילד אז זו היתה רפת משפחתית ורק המשפחה עבדה בה. כיום היא אולי רפת מושבית אך אין שום הבדל ביני לבין רפת קיבוצית ולא רק בגודל״.
מצב הענף גורם לחששות, חוסר הוודאות?
״בוודאי, הרי אנחנו מתפרנסים מהרפת, אנחנו לא ספקולנטים, או סוחרים בשוק. זה הענף הכמעט יחיד במדינת ישראל המספק עדיין פרנסה סבירה. אם תראה מה נעשה בענפי חקלאות אחרים אז אנחנו עדיין במצב טוב יחסית. זה שנלחמנו בשיניים על שמירת התכנון, מחיר מטרה והמכסות. בזכות זה שעמדנו ביחד, הקיבוצים והמושבים, זה גרם לניצחון שלנו ואני מקווה שכך זה גם ימשיך".
העתיד, רפתות ענק?
בכפר יהושע חלק מהמושבניקים מלקק את פצעיו לאחר מכות לא קטנות שספגו במהלך השנים האחרונות וזאת עקב השינוי שהחקלאות בישראל עוברת. פחות רווחים, יותר סכנות כלכליות, בירוקרטיה וכמובן, השתלטות גופים מסחריים גדולים, דבר הפוגע בין השאר גם במגדלים עצמם. יריב יודע לספר על משברים לא פשוטים איתם המושב נאלץ להתמודד במהלך השנים ולשאלה האם בסופו של דבר יהיו בישראל מספר רפתות ענק וכל השאר יכחדו, אומר יריב ״כבר קיימות רפתות ענק אך הבעלות עדיין של הקיבוצים. אולי זה הכיוון שהממשלה היתה רוצה ואולי המדינה תחליט כמו בהולנד לשמר את החקלאות ושסוף סוף יבינו כי יש ערך מוסף לחקלאים מעבר לחור שבשקל. הרי מודבר באדמות שחלקן לאורך הגבולות, במשפחות רבות המתפרנסות ומפרנסות, בענף מתקדם, שכל העולם בא ללמוד ממנו. אני מאוד מקווה שמישהו יקבל שכל שם למעלה ויבין את החשיבות בשמירה על החקלאות בכלל וענף החלב בפרט״.
אתה אופטימי?
״תשמע למדתי כלכלה ואני לא פראייר, יודע איך זה עובד ומי שלא יסתכל קדימה ויתכונן. לעתיד ייצא ניזוק. אני בהחלט מאמין בענף החלב הישראלי וביכולת שלנו להמשיך קדימה״.
אתגרים לעתיד?
״ראשית זה להמשיך ולהתפרנס שזה לא מובן מאליו. יש את האתגר של עונות הקיץ וההתמודדות עם ייצור חלב לקיץ. נושא נוסף, המשכיות המשק וזו נקודה מאוד בעייתית במגזר המושבי. אחד האתגרים זה שילוב דור ההמשך. הילדים שלי הם רפתנים מעולים ואני מאוד מקווה שהם ימשיכו את הרפת המשפחתית שלנו״.
הטיפול בשפכים, התארגנתם?
״פחות או יותר אנחנו מסודרים״.
הרפת שלך עוד 10 שנים?
״היא תהיה ממש כאן באותו מקום, בטח תהיה משוכללת יותר, מדויקת יותר, טכנולוגית הרבה יותר״.
רפת יריב
160 חולבות, מכסה של 2 מיליון ליטר, מכון שדירת דג, 20 עמדות. בעבר היה מרכז מזון בכפר יהושע ולפני חודשיים נסגר לאחר שצבר הפסדים כואבים. כעת המזון מגיע ממרכז מזון נהלל שהוא מהגדולים בעמק.
החלב משווק לתנובה.
כפר יהושע
90 משקים, נוסד ב 1927- , "אח" של נהלל, אך עם שיפורים. הוקם על ידי חלוצי העליה השלישית שהיו סוציאליסטים ונוהל שנים ארוכות על ידי אגודה חזקה. במשך שנים היה מהמושבים היצרניים בארץ בכל ענפי החקלאות ונודע היה כישוב הגדול ביותר בארץ בפיטום עגלים. כיום מתגוררים בכפר כ 1500- תושבים כולל ההרחבות הרבות בשנים האחרונות. בעשור האחרון נסגרו משקים רבים עקב ירידת הרווחיות וחוסר המשכיות. כיום נותרו במושב כ-25 משקים המתפרנסים מחקלאות. רק 12 רפתות נותרו מתוך 50 שהיו.
